אור ברסלב
מלבושי יום טוב חלק א חלק חושן משפט › סימן ג

מלבושי יום טוב חלק א· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

חלק חושן משפט · סימן ג

סימן ב

אח"כ מצאתי תשו' הרשב"א בת"א סי' פ"ה וז"ל תשובה אין בזה משום דדב"מ דכל מקום שיש קפידא למוכר אין בו משום דדב"מ וכיון שכן כל שזוקף במלוה שהלוקח נוח ליה ובן המצר קשה ממנו ולפיכך אין דינא דב"מ אלא בפורע מיד. ומסתברא דאפי' יאמר עכשיו המוכר בן המצר נוח לי כראשון אפי' הכי אין בכך כלום לפי שלא תקנו אלא במה שאין דרך המוכרין להקפיד אבל במקום שדרך המוכרין להקפיד הוה קפידא ובזה לא תקנו ואפי' נתרצה המוכר לאחר מכאן בכך והני טבי ותקלי והני שרו והני צריו וחתימי שאין בהם משום דדב"מ ולא חלקו בין מתרצה המוכר בכך בין שאינו מתרצה דבתר התחלה אזלינן ובמה שאפשר להקפיד בהן המוכרין עכ"ל והנה בתשו' הרשב"א הלזו מבואר להדיא דלא כמו שהוכחנו למעלה מדברי הסמ"ע שאפי' מכר המוכר להדיא ברחוק כדי לגאול בקרוב מ"מ אם רוצה המוכר לוותר אח"כ ולו' שישאר לפני המצרן זכה המצרן. דהא ס"ל להרשב"א להדיא דבתר התחלה אזלינן וכיון דבשעת מכירה לא היה בזה דין מצרנות אינו יכול המוכר לוותר אח"כ. ואף שודאי דעת הג"א הוא אינו כן כמשב"ל מ"מ כיון דהרשב"א חולק ע"ז א"כ הוה ספיקא דדינא ובספיקא דדינא קיי"ל דהלוקח מקרי מוחזק נגד המצרן א"כ אינו יכול המצרן להוציא מיד הלוקח כנגד דעת הרשב"א. ותשו' הרשב"א הלזו נעלם מעיני הסמ"ע. מ"מ נ"ל בנ"ד כמו שפסקתי למעלה דזה ברור לפ"ד דהיכא דמכר מפני המם וכדומה ולא הודיע המוכר להלוקח שמוכר מפני זה אף אם יתברר אח"כ שמכר מפני אילו יכול המוכר לטעון שאף שאני מכרתי מפני כל אילו שאין בהם משום דדב"מ מ"מ לא איכפת לי אם ישאר לפני המצרן כיון שאתה לא ידעת מזה ע"כ מחוייב אתה לעשות הטוה"י כיון שאני איני מקפיד ע"ז ומתחילה נמי לא הייתי מקפיד אם הייתי ממתין על המצרן כנ"ל:

תוכן העניינים

מלבושי יום טוב חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה