אור ברסלב
מלא הרועים חלק ב אות מ › מיעוט אחר מיעוט לרבות

מלא הרועים חלק ב· רבי יעקב צבי יולס

אות מ · מיעוט אחר מיעוט לרבות

מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא

א

נסתפקתי אי לא כתיב בגופי' רק חד מיעוט ומיעוט הב' דרשי' מהיקשא אי דיינינן ליה במיעוט אחר מיעוט והנה לדעת הגאון רבי' שמעון שהביאו במדות אהרן דס"ל דלכך לא הביא ר' ישמעאל בי"ג מדות היקש משום דהיקש כמאן דכתיב דמי ואינו מדה שהתורה נדרשת דהוי כמאן דכתיב בהדיא ולפ"ז נר' לכאו' דהוי מיעוט אחר מיעוט בכה"ג כיון דהיקישא כמאן דכתיב דמי והוי מיעוט הב' לרבות. אך לפמש"כ הר"ן בנדרים הבאתי בע' היקש דמילתא דאתיא בהיקשא טרח וכ' לה קרא א"כ לפ"ז אין לדורשו במיעוט אחר מיעוט דמיעוט זה הנכתב בו אתי לגופיה למעט ואף דכבר אתיא בהיקשא הא אמרי' מלתא דאתיא בהיקשא טרח וכתב לה קרא ואף דקי"ל דהיכא דאיכא למדרש דרשי' זהו דוקא היכא דיש לדרוש שנאמר דאינו מיותר כלל אבל לדרוש דרש כזה דהוי מיעוט אחר מיעוט דאין אתה יכול לדורשו אא"כ תאמר דהוא מיותר לגמרי וזה אינו די"ל מילתא דאתיא בהיקישא טרח כ' קרא והבן זה דהא עיקר הטעם דהיכא דאיכא למדרש דרשי' בכדי שלא נאמר שהתורה כתבה שלא לצורך משא"כ הכא שאין אתה יכול לדרוש במיעוט אחר מיעוט אא"כ אם תאמר דהוא לגמרי שלא לצורך וז"א דיש לומר דטרח וכ' לה קרא ודוק וראיתי בתוס' דנזיר דף ס"ב א' ד"ה איש כי יפליא שכ' שם בשם ריב"א דמיישב גי' הספרים דלאתויי הוי לרבות ידים שאין מוכיחות דהכא וכי יפליא יתירא נדרש ע"ז קאמר ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ע"כ יע"ש:

והנה התם בנזירות גופא לא כתיב אלא חד כי יפליא רק דמהיקשא דנדרים הוי מצי לאתויי ואעפ"כ דריש ליה באין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות אך י"ל דכוונת הריב"א כמו שהארכתי בחלק ראשון ערך ידים שאין מוכיחות אות ו' דידות ילפי' מנדרים וא"כ תרי כי יפליא כתיב בנדרים ושפיר הוי מיעוט אחר מיעוט יעיי"ש שהארכתי וצ"ע:

ב

רש"י בהוריות דף ג' א' הביא בשם הירושלמי הא דאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות דוקא בב' מיעוטין אבל היכא דאיכא ג' מיעוטים זא"ז בחד קרא כולהו אתי למעט כמו זאת תורת העולה הוא העולה שהוא ג' מיעוטין זאת העולה הוא ע"ש וקשה לי מגמרא סנהדרין דף פ"ו א' גבי הגונב חציו עבד וחציו בן חורין דר' יהודה מחייב דכתיב וגונב נפש מאחיו מבני ישראל ודריש ר"י מאחיו למעוטי עבדים ב"י למעוטי מי שחציו עבד מבני ישראל ג"כ למעוטי והוי מיעוט אחר מיעוט לרבות וקשה דלדברי רש"י היכא דאיכא ג' מיעוטים בפסוק א' כולהו אתי למעט וע"ק דרבנן קאמרי אחיו לא אתי למעוטי מידי רק ב"י למעוט עבדים מבני ישראל למעוטי מי שחציו עבד וקשה כיון דלרבנן ליכא אלא ב' מיעוטים בחד קרא נימא אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות אך י"ל דרבנן מודו דמאחיו הוא מיעוט רק דנא משמע למעט עבדים דעבד אחיו הוא במצות אבל מ"מ אתיא מאחיו למעט מידי ואיכא ג' מיעוטי בפסוק א' אף לרבנן ולכך כולהו אתיא למיעוטי אך על ר' יהודה קשה דהיאך אומר חין מיעיט אחר מיעוט אלא לרבות כיון דאיכא ג' מיעוטי בחד קרא ואין לומר דר"י לא ס"ל הך כללא דרש"י דהוריות ז"א דהא רש"י שם אליבא דר"י משני לה הכין דהך דזאת העולה הוא ר' יהודה קאמר לה התם וצ"ע:

ג

ובתוס' בהוריות שם (והן התוס' שנמצאים בכתיבת יד מוה' אלי' איטיגנין בעל המחבר ברית הלוי) כתב בשם הירושלמי דהיכא דהן זוגות כמו עשרה כהנים כתובים בפרשה דספ"ק דסנהדרין בכה"ג אמרי' אין מא"מ אלא לרבות אבל כשהן מספר נפרד כגון ג' ה' אתי כולהו למיעוטי:

ד

ובשם הרשב"א תי' בתוספת שם דדוקא היכא דד' מיעוטי אתי מעוטי דבר א' כגון בעשרה כהנים הנ"ל אבל היכא דכל חדא וחדא אתי למילתיה לחודי' כדהכא וגבי זאת העולה הוא שפיר אתי כולהו למיעוטי עכ"ל ובזה מתיישב הך דסנהדרין פ"ו שכתבתי לעיל אות ב' דלר"י אתי ב' מיעוטי על חציו עבד לכך אמרינן לרבות אבל לרבנן כל חד אתי למילתי' חד על עבד וחד על חציו עבד ולכך כולהו אתי למעט ודוק:

תוכן העניינים

מלא הרועים חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה