מלא הרועים חלק ב· רבי יעקב צבי יולס
אות מ · מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא
א
מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא מיהו היכא דאיכא למדרש דרשי' קדושין דף ד' ע"א וע"ב. ועיין פסחים דף ע"ז ב' דמשמע דר"א ור' יהושע פליגי בהא דלר"א אפי' היכא דאיכא למדרש לא דרשינן עיי"ש:
ב
בס' כריתות חלק ה' כ' דבבנין אב וק"ו והיקש מילתא דאתיא מינייהו טרח וכתב לה קרא לבד מילתא דאתיא בגז"ש לא אמרינן טרח וכ' קרא וטעמו כתבתי לעיל ערך גז"ש אות י"ג אך הר"ן ס"ל בנדרים דף ג' דאף בגז"ש אמרי' מילתא דאתיא בגז"ש טרח וכתב קרא והתוספות ס"ל כר"ש מקינון וביארתי כ"ז לעיל שם. ויש ראייה לדעת הר"ן ממס' יומא דף מ"ג א' אלא למ"ד לדורות בכה"ג השתא כה"ג בעי בגדי כהונה מיבעיא ומשני מלתא אתיא בק"ו טרח וכ' לה קרא וקשה דהא לעיל יליף לדורו' בכה"ג בגז"ש חוקה חוקה מיה"כ וכיון דאין גז"ש למחצה ליגמר נמי הא מלתא בגז"ש מה יוה"כ בבגדי כהונה אף כאן אע"כ צ"ל דמלתא דאתיא בגז"ש טרח וכ' לה קרא ונראה לענ"ד לחלק דהא טעם הס' כריתות דס"ל דדוקא בבנין אב וק"ו והיקש אמרי' טרח וכתב קרא ולא בגז"ש דבק"ו ובנין אב והיקש ליכא יתור קרא אבל בגז"ש דע"כ הוא מופנה מצ"א עכ"פ וע"כ מדכ' התורה קרא מיותר לא צריך תו למכתב קרא אחרינא וכל זה היכא דאין ללמוד שום דבר אחר מגז"ש זו א"כ כיון דכ' קרא גז"ש מופנה למה לי אבל היכא דגז"ש צריך בל"ז כי הכא דגז"ש הוא ללמוד חוקה חוקה דבעי לדורות כה"ג א"כ תו הגז"ש לא מייתר ואיכא למימר אף דמצינן למילף עוד מגז"ש זו לענין בגדי כהונה טרח וכ' קרא כיון דכבר גז"ש לא מייתרא א"כ דמי לבנין אב וק"ו דאמרינן טרח וכתב כיון דלא מייתר עי"ל דלא מצי למילף בגדי כהונה מיוה"כ דהוי אמינא דון מינה ומינה מה התם בד' בגדי לבן אף כאן בד' בגדי לבן:
ג
יש להסתפק אי היכא דאיכא למדרש דרשי' אפי' בדבר שיהיה סותר להק"ו או להיקשא או נימא דבכה"ג לא דרשינן ועדיף למימר מילתא דאתיא בק"ו טרח וכ' קרא והנה בקדושין כ"ב ב' יש שם היקשא דעבד כנעני לשדה אחוזה לענין שנקנה בכסף ושטר וחזקה כשדה אחיזה ומקשה אי מה שדה אחוזה יוצא ביובל אף עבד כנעני יוצא ביובל ת"ל לעולם בהם תעבודו ומקשה בת"י שם ואין לומר לעולמו של יובל כמו בע"ע דכתיב לעולם ומפרשינן לעולמו של יובל ותירצו התוספות דא"כ לא אצטרך לעולם ולשתוק קרא מיניה ונילף משדה אחוזה לכך אמרי' דלעולם היינו לעולם ממש ולאפוקי מהיקשא דאחוזה וקשה נימא דלעולם היינו ליובל כמו בע"ע דכתיב לעולם ואי קשיא למה לי הא ילפי' מהיקשא דשדה אחוזה י"ל מלתא דאתיא בהיקשא טרח וכ' לה קרא וצ"ל דהיכא דאיכא למידרש דרשי' וא"כ אף אם עי"ז הדרש סותר ההיקש דההיקש מורה שיצא ביובל והדרש מפיק ההיקש ודרשי' לעולם ממש ואמאי נימא ההיקש שיוצא ביובל ואף דבעי' ההיקש זה לענין קנין כסף ושטר וחזקה נימא אין היקש למחצה ונדרוש לעולם לעולמו של יובל ומילתא דאתיא בהיקשא טרח וכ' קרא אלא ע"כ דהיכא דאיכא מדרש דרשינן אף שסותר ההיקש: