אור ברסלב
מלא הרועים חלק ב אות מ › מזהירין מן הדין

מלא הרועים חלק ב· רבי יעקב צבי יולס

אות מ · מזהירין מן הדין

אות מ

א

אפילו מאן דס"ל עונשין מן הדין אין מזהירין מן הדין רק איסורא בעלמא איכא מכות דף י"ז ע"ב:

ב

עיין בערך בנין אב אות ג' שהארכתי שם אי מזהירין מבנין אב:

ג

לענין קרבן מזהירין מן הדין כמ"ש ביבין שמועה דף מ"א א' בשם הריטב"א וע' בבאר יעקב בכ"ה כלל י"ח מ"ש ע"ז ועיין בערך עונשין מ"ה אות י"ב:

ד

הר"מ בשרשיו למנין המצות שורש י"ד כתב דהא דאמרי' אין מ"ה דוקא כשאין העונש מפורש אבל כשהעונש מפורש יכולין להוציא האזהרה מ"ה והרמב"ן בהשגותיו לשורש ב' השיג עליו וס"ל דאף בעונש מפורש אין מזהירין מן הדין והרב במגילת אסתר יישב דברי הר"מ שם יע"ש וע' באות ו':

ה

היכא דהאיסור מפורש בלאו הבא מכלל עשה או כיוצא בו מזהירין מ"ה ה"ה בפ"ב מה' מ"א דין א' ועיין בע' עונשין מ"ה אות ט"ו ט"ז י"ז י"ח י"ט שביארנו כמה חלוקים בענין זה והבאתי דעות החולקים על זה והארכנו שם:

ו

והרב בס' ג"ו כלל נו"ן כתב דהא דכתב הר"מ הבאתיו באות ד' דכשהעונש מפורש מזהירין מן הדין הוא רק לחזק מאמרם לא ענש אא"כ הזהיר ומהני הק"ו לאזהרה על העונש המפורש אבל שנאמר שאזהרה הבאה מכח ק"ו הוי כלאו גמור ללקות עליו זה לא אמרי' דדי לן כשנפעול עם הק"ו מדריגה אחת למילף מיניה אזהרה על העונש המבואר בקרא כגון באחותו בת אביו ובת אמו דיליף בפ"ק דמכות ד"ה עונש מערות אחותו גילה וכיון דהעונש מפורש היינו יכולין ללמוד האזהרה מק"ו מה אחותו בת אביו שלא בת אמו מוזהר עליו בת אביו ובת אמו לא כ"ש ומזה השיג הרמב"ן בשורש ב' על הרמב"ם דלדעת הרמב"ם למה לי אחותך היא לאזהרה על אחותו בת אביו ובת אמו כדאי' במכות שם כיון דהעונש מפורש יכולין ללמוד האזהרה מק"ו ולדעת הרב בס' ג"ו א"ש דבזה לא היינו לומדים מק"ו רק אזהרה על העונש המפורש דהיינו עונש כרת היינו לומדים אזהרה ע"ז מק"ו אבל מלקות לא היינו לומדי' מק"ו משא"כ כשנכתב בתורה אחותך היא לאזהרה אזי לוקין על אזהרה זו דחייבי כריתות ישנן בכלל מלקות ארבעים אבל היכא דליכא עונש אחר כ"א מלקות ובה האיסור מפורש בלאו הבא מכלל עשה כהך דהה"מ שכתבנו באות הקדום בכה"ג מזהירין מן הדין ללקות עליו דאל"ה ק"ו מאי מהני הא בלא"ה איכא איסור וע"כ דק"ו מהני לענין מלקות כ"ז כ' הרב בג"ו שם. ויש לעיין בזה עוד:

ז

היכא דהק"ו אתי לגלויי דקרא איירי בכל ענין אע"ג דפשטי' לא משמע אלא דאיירי בחד ענינא מ"מ כיון דהק"ו אתי לגלויי אקרא בכה"ג מזהירין והראי' משבועות דל"א מפי אחרים חייב מפי עצמו לא כ"ש עכ"ל ר"ש מקינון בחלק ה' הנקרא לשון למודים שער ג' אות קי"ד ועוד כ' שם דבתוספתא דשבועות איכא כי האי טעמא דתנא התם שמע מפי אחרים מפי עצמו מנין ת"ל כי תחטא דברי ר"ש רבי יהודה בן בתירא אומר א"צ ק"ו הוא ומה אם נדרים שאין חייבים עליהם מפי אחרים חייבין עליהם מפי עצמו שבועה שחייב עליו מפי אחרים א"ד שחייב מפי עצמו א"ר יהודה נמתי לפני ר"י בן בתירא וכי עונשין מ"ה א"ל בתחלה אין עונשין אלא כ"מ שתפס הכתוב מוציאו ועונשין מ"ה משמע דר"ש אית ליה אין מזהירין מ"ה בשום ענין:

ח

מבואר מזה דר"ש וריב"ב פליגי בהא דלר"ש אף היכא דהק"ו גלה אקרא אין מזהירין ולריב"ב בכה"ג מזהירין ונ"ל דזה תלי בטעם אין עונשין מ"ה דלסברת מהרש"א מפני שזה חמור אינו מתכפר בעונש זה לפ"ז היכא דק"ו מגלה אקרא בכה"ג עונשין ולסברת בעל הליכות עולם מטעם דק"ו ניתן לדרוש מעצמו ושמא טעה ולפ"ז אף בכה"ג אין עונשין שמא טעה אך כ"ז על עונשין אבל על מזהירין ל"ש זה ועיין בערך עונשין אות כ"ד שהארכנו בזה:

תוכן העניינים

מלא הרועים חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה