אור ברסלב
מיד מלכים - שער המועדים שמיני עצרת - שמחת תורה › סדר חגי חודש תשרי מדוע?

מיד מלכים - שער המועדים

שמיני עצרת - שמחת תורה · סדר חגי חודש תשרי מדוע?

"ושמחת בחגך"

מראש השנה עד יום הכיפורים נקראים ימים אלו "ימים - נוראים", בהם אנו מתפללים יותר בדביקות, לומדים יותר תורה, מדקדקים במצוות עד שמגיעים לשיא - יום כיפור, ובשיא השיאים - תפילת נעילה.

ברגע זה אנו מגיעים להכרה שלנו מעצמנו אין כלום, הכל שלו, והוא נותן בחסד כמו שאמר דוד המלך ע"ה - "כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ" (דברי הימים א' כט, יד). ובנוסף מרגישים במעט מן המעט את אימת הדין כשם שאנו צריכים לכוון בתפילה - "האל הגדול הגיבור והנורא", "נורא" - שהכל יראים ממנו.

מצד אחד מרגישים שאין לאן לנוס מפני ה' יתברך. ומאידך עד כמה אנו קרובים. ואחר שמגיעים ל"וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב" (תהלים ע"ג, כח) אנו מעוררים את הנשמה ומואסים בהבלי עוה"ז, כדברי שלמה המלך בפתיחה לקהלת - "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל" (קהלת א, א). הרגשה זאת אנו מבטאים בישיבה בסוכה במשך שבעה ימים, מבנה של דירת עראי עם דפנות מעץ וגג העשוי מעלים.

כמו שאמרו חז"ל (סוכה ב.) - "צא מדינת קבע והיכנס לדירת עראי" - שלא נחשוב שאנו נשאר לעד. וככל שאנו מדגישים שהצד החומרי הוא הטפל - אנו עולים במדרגה הרוחנית. ובשלב האחרון מגיעים לפסגה - חג "שמחת תורה", החג האחרון והחביב מכולם.

וכדברי המשנה שאומרת שיש להסתפק במועט כדי לקנות תורה - "כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במסורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה" (אבות פ"ו מ"ד) שקיימנו בסוכות, הגענו לעיקר "ובתורה אתה עמל".

ואם כן מובן למה סדר החגים הוא בתחילה ר"ה ואז יום הכיפורים, ולאחר מכן סוכות ושמחת תורה.

ידועה שאלת גדולי המוסר מדוע ראש השנה קודם ליום הכיפורים - שהרי בר"ה אנו נידונים על פי מעשינו - אם כן קודם כל נתנקה מהעבירות שבידנו ביום הכיפורים ואחר כן - נבוא עם יותר סיכויים לזכות בדין, ולמה קודם יום הדין ורק לאחר מכן יום כפרת העוונות?

התשובה שעונים על פי משלו של הגאון בעל החפץ חיים:

משל לכפרי אחד שבא לבית המרזח, מתוך שכרותו החל לדבר שטויות. המצב הלך והחמיר עד שהחל לקלל את כל הממשלה ואת המלך בצורה מאד שפילה ובזויה. בא אחד מהסועדים ולחש באוזנו: "מחילה, אדוני יודע מי זה המלך? הוא זה שמגן עליך מכל מיני לסטים וחיות רעות, המלך הוא זה שבזכותו יש לך פרנסה, הוא דואג לילדיך שיהיו בחינוך טוב...".

אחר ששמע דברים אלו, מיד התפקח האיש והלך לבקש מחילה מהמלך בכוונה יתירה ומעומקא דליבא.

כן הוא גם בשאלתנו, לפני שמבקשים סליחה מה', אנו צריכים לדעת כמה שיותר גדולתו ולהיות יראים מפניו. ואחר שננהג כך בקשת סליחתנו תהיה בצורה שונה לגמרי.

וכמו שאומרים בתפילה: "השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך", ולאחר מכן מתפללים "סלח לנו" - אחר שנהיה קרובים למלכנו אז נבקש סליחה בצורה טובה וראויה, וזו הסיבה למה קודם ראש השנה ליום הכיפורים. (הרה"ג ר' שלום יפרח שליט"א)

תוכן העניינים

מיד מלכים - שער המועדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה