חודש ניסן · רמז בהכשרת כלים לפסח
לקראת פסח כולנו מכשירים את הכלים, ומשתמשים בכלל "כבולעו כך פולטו" (ש"ע או"ח סי' תנב ס'ה).
באותו רעיון פועל גם ענין התשובה, אדם עובר עבירה ברותח, עם "גישמאק" (חשק), אז צריך גם כן לעשות הגעלה ברותחין, כדי להוציא ולפלוט את האיסור, את העבירה. כגון שאת ההגעלה- את הרתיחה יעשה בלימוד, "ריתחא דאורייתא", ילמד בחשק ובהתלהבות.
ועוד, שאם עשה עבירה "בקרין", אז די בשטיפה קלה, אדם שנפל בטעות בלא רצון עז, אזי התשובה יותר קלה.
ואם עשאה כדי להכעיס ולמרוד, אזי צריך "ליבון"- הרבה יותר רותח, צריך תשובה עם סיגופים ויסורים וכדומה.
ואם יש לו כמה סוגי עבירות אז הולכים אחר רוב תשמישו...
וכן לגבי זיכרון הלימוד, אומר רבנו האור לציון (חכמה ומוסר עמ' נח) שאם לומד במהירות אחרי יום או יומים ישכח מה שלמד לגמרי, אבל אם לא מיהר בלימודו יזכור את הדברים זמן ממושך יותר. ועם כל זאת, יזכור רק את הענין בצורה כללית, ולא את הפרטים, וככל שיטרח ויעמול יותר להביו את הדברים כראוי, יזכור גם את הפרטים יותר. משום שדברי תורה נזכרים לאדם לפי האופן שלמד אותם כמו הכלל "כבולעו כך פולטו".
וכן עובד הדבר הפוך- שאם אדם לומד יסודי ומשקיע, אז אף שלומד לאט, לא ישכח לימודו במהרה. (כמאמר חז"ל [עירובין נד:] על הפסוק "קֹבֵץ עַל יָד יַרְבֶּה" [משלי יג, יא], וכן "תפסת מועט תפסת" [יומא פ.]).
ולפי זה מובן למה אחת הדרכים לזכור את הלימוד היא לימוד בעיון ובעמל, משום שאם אדם משקיע ועומל בתורה בכל כוחו אז כמו שלמד יסודי אף אם זה מעט, הלימוד ישאר אצלו בראש ולא במהרה ישכח. (הרב ליאור תשובה שליט"א)