חודש כסלו · מה בין חנוכה לפורים?
נתבונן באחד מההבדלים המיוחדים בין חנוכה לפורים:
בחנוכה היתה גזירה על הרוחניות של עמ"י, על התורה ועל המצוות; בפורים היתה גזירה על גופם של עמ"י להשמיד להרוג ולאבד.
וכן בדרך המלחמה היה הבדל: בחנוכה- נלחמו בצורה של מאבק פיזי; בפורים- עשו תעניות והרבו בתפלות.
לכאורה, בחנוכה שהיתה גזירה על עניני רוח, שילחמו באותה הדרך, צומות ותפילות, ובפורים שיש גזירה גשמית שילחמו בכח, בקרבות ומאבקים. למה נהגו בצורה כזו, הפוכה מן ההיגיון?
אלא, מסביר ר' משה הדרשן בעל האלשיך הקדוש שכך הוא סדר הדברים:
"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" (ברכות לג:), לאדם יש אחריות לדאוג לצד הרוחני השייך לו, והקב"ה צריך לדאוג לעניני הגוף ה"טכניים" כלומר לגשמיות. ממילא, בפורים שהיתה גזירה מבעל הבית, על הגשמיות שלנו, על חיינו, אנו פונים אליו, שיבטלה ואיך פונים לקב"ה? ע"י צומות, תפילות וכדו'.
אך בחנוכה, הגזירה היתה על ענייני הרוח, פה היוזמה צריכה להיות מצידנו. לפיכך, נקטו החשמונאים בצורה של מלחמה.
הדברים יחודדו עפ"י משל: אדם אחד עבר לדור בשכירות בבנין מגורים חדש. והנה קיבל טלפון מוועד בית, שהדיירים רוצים לבנות מעלית, וכל אחד יתן 20,000₪. מיודענו שבקושי גומר את החודש לא ידע מאיפה ישלם סכום עצום זה. הוא התקשר לבעל הבית ואמר כך: "הרי המעלית שייכת לבנין עצמו שכבודו ישלם...".
אחר חודשיים הגיע חשבון של הטלפון, והנה גם כאן התקשר מיודענו השוכר לבעל הבית, ואמר לו- "כבודו ישלם". והתגובה של המשכיר לא היתה לרוחו של הדייר התמים: "מה פתאום, כאן זה כבר עובר כל גבול, את מה ששייך לך באופן פרטי אני לא משלם, זה מוטל עליך!".
כן הוא בפורים, מתפללים ומבקשים מה' שיעזור לנו וזה על חשבונו, זה החלק הגשמי אך לגבי החוב הרוחני שלנו אין לבקש שהכל יבוא על מגש של כסף, אלא צריך להילחם בבחינת "אם אין אני לי- מי לי?" (אבות א, יד), ולכן לוקחים אנו יוזמה ונלחמים על חיי הרוח שלנו. (בשם הרה"ג ר' ירחמיאל קראם שליט"א)