חודש כסלו · תירוץ החתם סופר לקושית הבית יוסף
שאלת הבית יוסף ידועה: מדוע אנו חוגגים שמונה ימים של חנוכה הרי הנס של פך השמן נעשה רק שבעה ימים שהרי היה די שמן שיספיק ליום הראשון?
עונה החתם סופר בדרשותיו (על פי דברי הרמב"ם, הלכות ביאת מקדש פ"ט ה"ז):
כאשר באו החשמונאים להדליק את המנורה במשכן לא יכלו כי כל המקום היה טמא ומלוכלך ע"י היוונים, לכן בלית ברירה הוציאו את המנורה לחצר המשכן והדליקוה שמה. (וזהו הנאמר ב"על הניסים"- "והדליקו נרות בחצרות קדשך"). לפיכך המנורה דרשה יותר אנרגיה, יותר חומר בעירה משום שהרוחות מתישות, והנר לא דולק בחוץ כשם שנמצא במקומו הטבעי בתוך ההיכל.
נמצא, שמה שהספיק הכד ליום אחד, הוא דוקא בתוך המקדש אך מחוצה לו זה לא אמור להספיק, ובכל זאת אותו יום נרות המנורה דלקו, יוצא איפה שהנס נעשה בכל שמונת הימים, וממילא מובן למה אנו חוגגים גם ביום הראשון.
ואפשר להסביר שזה הקשר בין פרשיות "וישב- מקץ" לחנוכה שבדרך כלל חנוכה יוצא סמוך אליהן, משום שיוסף גם כן היה במקומו הלא הטבעי, רחוק מאביו ומביתו. ואדרבא הוא היה במקום מועד לעבירות חמורות ובכ"ז נשאר בקדושתו, כמו נס המנורה שנשארה דלוקה אף שהיתה מחוץ למקדש ולמקומה הטבעי.