אור ברסלב
מיד מלכים - שער המועדים חודש אייר סיון › על שום מה האבילות בימי הספירה?

מיד מלכים - שער המועדים

חודש אייר סיון · על שום מה האבילות בימי הספירה?

בענין פטירת תלמידי ר' עקיבא

הגמרא (יבמות סב:) אומרת שתים עשרה אלף זוגות תלמידים היו לר' עקיבא, וכולם מתו בין פסח לעצרת. לזכרם אנו נוהגים עד היום, קרוב לאלפיים שנה מקצת דיני אבלות.

ונשאלת השאלה וכי לא היו יותר אסונות בעם ישראל? ואף על פי כן לא נקבעו לדורות. למה רק בפטירת תלמידי ר' עקיבא נהגנו להתאבל?

עוד שאלה, על שום מה השמחה בל"ג לעומר.

אמנם כתוב ש"פסקו מלמות" אך לכאורה קשה סיבה זו שהרי כבר לא היה מי שימות. אם כן לשמחה זו מה היא עושה?

שאלה זאת שואל הפרי חדש (סי' תצ"ג סק"ב).

ובאמת שאלה זו כמעט מפורשת בגמרא.

המשנה בסוף מסכת תענית (כו ע"ב) אומרת "לא היו ימים טובים לישראל כמו ט"ו באב ויום הכיפורים".

אחת מהסיבות לשמחת ט"ו באב היא שבו פסקו בני ישראל בדור המדבר מלמות. כלשון הגמרא (שם ל ע"ב): (אמר) רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן יום שכלו בו מתי מדבר דאמר מר עד שלא כלו מתי מדבר לא היה הדבור מתייחד עם משה שנאמר "וַיְהִי כַאֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה לָמוּת מִקֶּרֶב הָעָם: וַיְדַבֵּר ה' אֵלַי לֵאמֹר" (דברים ב, טז- יז) "אלי"- היה הדבור", עד כאן.

אומר הפסוק "וידבר ה' אלי". כל עוד לא מת אחרון שבהם, היו בנ"י מנודים לשכינה, ועכשיו "וידבר ה' אלי". ומוסיף רש"י "לפיכך יום טוב הוא". שלכאורה היה קשה, אם לא נשאר יותר מי שימות על מה השמחה? אלא עד שלא פסקו מלמות היו בנידוי ומשמת האחרון בהם, חזרה חבתם לה'. ואפשר לומר שזאת גם היתה סיבת השמחה בל"ג בעומר, שגמר העונש הוא סיבה לשמחה. ובהמשך יתבאר עוד.

והנה למה מתו תלמידי ר' עקיבא? משום שלא נהגו כבוד זה בזה. ומרחיב המדרש יותר "שהיתה כל אחד עינו צרה בשל חברו" (קהלת רבא יא).

ושאלנו וכי חייבים על כך מיתה?

אלא ר' עקיבא היה שורש התורה שבעל פה, משה רבנו שורש התורה שבכתב. ויש להתבונן, אם כל התורה שלנו היום באה מחמשה תלמידים שלימד ר' עקיבא לבסוף, כמה היתה התורה אדירה אם היו עשרים וארבע אלף זוגות תלמידים?

אלא היות ויש סדק במידות, תורה שנמסרת בצורה זו, הקב"ה לא חפץ בה. וכל זמן שהיו נמצאים מתלמידי ר' עקיבא, היתה קיימת מידת הדין, וא"א עדיין להקים דור של תורה שבע"פ, אבל משמתו, אפשר כבר לייסד את התורה שבע"פ. השמחה היתה שפסקה מידת הדין.

רעיון זה מסתדר גם לפי מה שכתוב במקום אחר שבל"ג בעומר העמיד ר' עקיבא את חמשת התלמידים.

ומדוע נאמר שמתו "בין פסח לעצרת" ולא "מפסח עד ל"ג בעומר"?

מה הפירוש עד עצרת?

אלא מפסח ועד עצרת זה הוא שם של מועד, של זמן. בעת כה נשגב התלמידים מתו, בזמן שבו מתכוננים לקבלת התורה, לחג השבועות. ולמה אז נפטרו? כי הם היו מעותדים להיות מוסרי התורה, ואי אפשר לקבל ולמסור תורה, בלי מידות, כמובן לרום מעלתם. כשיש סדק קטן במידות הקב"ה לא רוצה בתורה כזו, ובפרט כאשר הוא קורה בזמן כל כך נעלה. (הרה"ג ר' אליהו דיסקין שליט"א)

תוכן העניינים

מיד מלכים - שער המועדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה