חודש אדר – פורים · "שני תמידים כהלכתם"
כתוב בספר אור לציון (ח"ד עמ' שמז):
הנה הרמ"א התחיל בחיבורו על הש"ע במלים "כלל גדול במעלות הצדיקים: "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" (תהלים טז, ח) (ומקורו מהרמב"ם במורה נבוכים ח"ג פכ"ב). וסיים את הלכות אורח חיים במלים "וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד" (משלי טו, טו). ושני תמידים כהלכתם עיקרים אלו גדולים הם, וקשה לקיימם כמשפטם, ומכל מקום יש לו לאדם להשתדל בכל עוז שלא להסיח דעתו מהם, ובשעה שאדם יושב ועוסק בתורה בודאי מקיים "שויתי ה' לנגדי תמיד", כי קודשא בריך הוא ואורייתא חד הוא (זוהר ויקרא דף עג ע"ב). אולם גם כשעוסק לפרנסתו ונושא ונותן באמונה, ומחשב תמיד בדעתו מה מותר לו ומה אסור לו, הרי מקיים בזה "שויתי ה' לנגדי תמיד". וכן יעשה בכל דבר שמתעסק בו.
וכן יזהר האדם לעבוד את ה' בשמחה, ולא יהא עצב כלל ח"ו. ואף אם נכשל בעבירה, ידאג על שהגיע לידי כך, אבל לא יהא עצב, אלא בכל מצב שנמצא בו יהא תמיד בשמחה. וה' יזכנו לעבדו תמיד בשמחה ובטוב לבב אמן כן יהי רצון.