אור ברסלב
מיד מלכים - שער המועדים חודש אדר – פורים › "יום הכפורים - כפורים"

מיד מלכים - שער המועדים

חודש אדר – פורים · "יום הכפורים - כפורים"

קבלת התורה מרצון

בכתבי האריז"ל נתגלה לנו סוד גדול, על מעלת יום פורים. כה נשגב יום זה עד שאומרים "יום כפורים" כפורים", הקטן נתלה בגדול. וצריך להבין מה מעלתו הגדולה והעצומה?

[א] אומר הגאון מוילנא, כאשר נתבונן במועדי וחגי השנה נמצא שלא כל פעם אנו אומרים הלל שלם:

פסח- רק בלילה וביום הראשון גומרים את הלל, אך בשאר ששת הימים לא. בשבועות גומרים את ההלל, סוכות ושמחת תורה, הנם סה"כ שמונה ימים שבהם גומרים. ר"ה וכיפור לא אומרים.

אם כן מתוך שמונה עשרה ימים, בעשרה גומרים את הלל, ושמונה לא (חוה"מ פסח ור"ה וכיפור), לכן כדי להשלים את החסר אנו גומרים כל יום משמונת ימי החנוכה את הלל. עד כאן נדון א'.

נדון שני בענין מצות השמחה:

בפסח, שבועות, סוכות ושמחת תורה יש מצוה של שמחה, וכן בר"ה שגם נחשב יו"ט, רק ביום אחד אין מצוה של שמחה- ביום כיפור!

לכן בא פורים, להשלים את השמחה החסרה, וזה הדרש במילים "יום כפורים- כפורים".

וכן הוא בהגהות הראב"ד על חידושי בעל המאור במסכת מגילה "עיקר מצוות פורים היא השמחה".

וכדי לבדוק אם השמחה היא רצויה, אפשר לראות האם לאחר ימי הפורים היא מביאה תועלת רוחנית או גרמה להיפך ח"ו...

[ב] הסבר נוסף למה גדול יום הפורים, משום שבו אנו עובדים את ה' בשמחה חוזרים בתשובה מאהבה, והרי במצב זה הזדונות נהפכות לזכויות, וזו מעלה שאין לשער... (ועיין עוד לעיל בעמ' 233 ביאור נוסף בדברי האריז"ל) (הרה"ג ר' יואל פרידמן שליט"א)

תוכן העניינים

מיד מלכים - שער המועדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה