אור ברסלב
מיד מלכים - שער המועדים חודש אדר – פורים › מחיית עמלק

מיד מלכים - שער המועדים

חודש אדר – פורים · מחיית עמלק

"משנכנס אדר מרבים בשמחה" [ב]

בפרשה שלפני פורים נוהגים לקרוא את פרשת "זכור" שחיובה מן התורה, שבה מתארים לנו הפסוקים את מעשה עמלק הרשע.

"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים" (דברים כה, יח).

מצוה זו מסמלת לא רק שצריך לאבד עם מסוים, אלא גם אישיות מיוחדת אשר לעיתים מקננת בקרבנו הלא הוא היצר הרע.

ונמצאו כמה רמזים בדרכי הלחימה שלו עימנו במילה עמלק, ובפסוקים בפרשה זו.

וכמו שאמר שלמה המלך ע"ה "כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה" (משלי כד, ו), היינו שצריכים לנצח את המלאך הזה בערמומיות, וכאשר נדע את דרכי פעולתו תקל עלינו העבודה במשימה זו:

1. "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ":

היצר הרע לא בא לאדם בנסיון להחטיאו בבת אחת בעבירות חמורות, שהרי לא יצליח בכך; אלא הוא מתחיל בדבר קטן זלזול בהנהגה ראויה, זלזול במילי דרבנן, "כולם לא מקפידים...".

ואחר שכבש את החלק הזה הוא עובר לחלק נוסף, עד שרואים את האדם רחוק מאד משמירת תורה ומצוות, רחמנא לצלן.

ולמעשה זו גמרא ערוכה (שבת קה:): "כך אומנתו של יצה''ר היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו עבוד ע''ז, והולך ועובד..." וכן כתב הארחות צדיקים (שער התשובה) וז"ל: "עבור שבעה דברים יקדים האדם לשוב בבחרותו כשהוא בגודל כוחו וכו' הרביעי – כשיתאחר לתקן נפשו, אז היצר הולך ומתגבר, ומתקשה הלב, וכבר הורגל בעבירות, וכל העבירות הן בעיניו כהיתר, ולא יוכל לטהר עצמו". עכ"ל. . לכן כדי לגבור עליו צריך לנהוג בחכמה, וכמו שאמרו חז"ל איזהו חכם הרואה את הנולד (תמיד לב.), ולא לתת לו פתח להכנס כלל וכלל.

נלמד מהיצר הרע את אותה שיטה, שאם אנו רוצים להתקדם בעבודת ה', אל לנו לעשות צעדים מאד גדולים, כלומר מעבר חד, קיצוני, וכמו שכתב הגה"צ ר' שלמה וולבה זצוק"ל ב"עלי שור", שאחד מכוחות הנפש שבאדם הוא כח המרידה. וכדי להתגבר עליו יש לקבל עלינו קבלות קטנות שבודאי נוכל לעמוד בהם, (כמו שעושים לקראת הימים הנוראים), וע"י כך ההיצר הרע פחות מתנגד לאדם.

וכן עצה זו מאד עוזרת בלימוד, כגון אדם אשר מרגיש קושי בתחילת הסדר (או כאשר יש לו זמן פנוי) לשבת וללמוד, אם יאמר לעצמו "רק חמש דקות אתחיל ללמוד ואחר כך נראה מה יהיה..." – יזכה ללמוד במשך זמן רב, והמשימה של סדר שלם תהיה קלה בעיניו יותר מאשר חשבה.

2. עמלק = ספק:

מספר המלה "עמלק" בגימטריא שוה למלה "ספק" (240).

פעמים שההיצר הרע מטיל לאדם ספיקות באמונה, ספיקות דמיוניים בהלכה וכדומה, ואז אדם לא עושה את הנדרש ממנו. ולעתים אדם רוצה לעשות דבר האסור אבל הוא מפחד לעשותו, ובא ההיצר הרע ומטיל ספק בדבר, "מי אמר שזה אסור, ואולי זה מותר וכו'".

וכמו שרואים במסופר בתורה, שאחר שנעשו נסים רבים לעם ישראל במצרים ועל הים, אף אומה לא העזה להתקרב אליהם, אך עמלק רצה לגרום להם ספק בכוחו של עמ"י וה' יתברך, ו"צינן את האמבטיה", כמו שרש"י אומר על הפסוק "אשר קרך בדרך" (דברים כה, יח) שעמלק צינן את המורא של ישראל על אומות העולם, שהראה להם שאפשר להלחם בישראל.

[וכתב ביתר בירור בספר "והיית אך שמח" (עמוד 290): "...שעניינו של עמלק הוא להטיל ספק בדברים הברורים ביותר, כדי למנוע את ההליכה בדרך לשלמות יעוד העולם"].

3. עמלק = דולר = עצלן (240)

המלים הנ"ל מסמלים את סוגי המידות הרעות, אשר אדם מפסיד רבות בגללן. א. תאוות ממון שמוציאה את האדם משני העולמות, מהעולם הזה ומהעולם הבא, (תפארת ישראל אבות פ"ד מכ"א), משום שאם שקוע רק בעניינים אלו זה בא על חשבון הדברים העיקריים בחיים, כמו שכתוב במשנה באבות: "רבי אלעזר הקפר אומר הקנאה, התאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם" (שם).

ועוד מידה רעה- מידת העצלות, שבגללה האדם פועל בעבודת ה' בלא חשק ופעמים אף מדלג על מצוה כזו או אחרת.

וכן רמוז עניין זה בראשי תיבות של המילה עמלק: עוד מעט, לא עכשיו, קשה לי. כך אדם דוחה ודוחה עד שלבסוף מפספס את המצוה. וכן נתנו רמז דורשי רשומות על הפסוק "צֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק - מָחָר", שדרך מלחמתו של היצר הרע המשול לעמלק היא הדחייה למועד מאוחר יותר - "מחר".

וכן אמר חתנא דבי נשיאה הרה"ג ר' יצחק קולדצקי שליט"א, המשנה באבות אומרת (פ"ד מ"ב)- "הוי רץ למצוה קלה כבחמורה", שאחר מצוה צריך לרוץ משום שהיא בורחת ואם יתמהמה אז כבר לא יוכל לקיימה. (וכן אנו אומרים ב"אלוהי נצור"- "ואחרי מצוותיך תרדוף נפשי").

וכמאמר הלל (שם פ"א מי"ד) "ואם לא עכשיו אימתי", וכן "הלל אומר... ואל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תיפנה" (פ"ב מ"ד).

וכדאי נשתמש בשיטה זו גם לעבוד את ה', כאשר ההיצר הרע מפתה ומלהיב אותנו

אחר עבירה, נדחה אותו "עוד כמה דקות...", וכן הלאה עד שיעבור זעם וכן מסופר על הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי [הסטייפלר] זצ''ל, אשר הוכרח לשרת בצבא הרוסי. באחת השבתות היה עליו לשמור על המחנה. בקור העז ששרר שם, היה חשש גדול של סכנת קיפאון, ולכן מטעם הצבא הביאו מעיל פרווה עבה במיוחד, שישמש את מי שנמצא בתפקיד השמירה. כל חייל שהיה מסיים את המשמרת היה צריך להניח את המעיל על העץ, והחייל השני שמחליף אותו מוריד את המעיל מהעץ ולובשו.

כעת בליל שבת הגיע תורו של הרב קנייבסקי לשמור על המחנה, והנה המעיל מחכה לו, תלוי על העץ. אולם - הרי אסור בשבת להוריד בגד שתלוי על העץ! ומצד שני, הקור עז וחודר לעצמות. חשב הרב בדעתו, כי יתכן מאוד שיש בדבר משום פיקוח נפש, שהרי במשך כל זמן השמירה עלול הוא חלילה לקפוא מקור. ואולם, הוא לא מיהר להוריד את המעיל מהעץ, הוא עשה חשבון פשוט, שכרגע אין זה פיקוח נפש, משום שעדיין גופו חמים, ואין הוא קרוב לקיפאון, ולכן יחכה חמש דקות, ואז יראה אם הוא זקוק לזה. כאשר חלפו חמש דקות, שוב החליט שאפשר להמתין חמש דקות נוספות, וכך בכל פעם מחדש החליט שיכול הוא להמתין עוד חמש דקות. כך - ''בחמש דקות'', הצליח לעבור את כל המשמרת, עד הבוקר! והיה מאושר על כך שלא הוצרך לחלל את השבת אף באיסור דרבנן! (השבת בהלכה ובאגדה, מלאכת קוצר). . ויהי רצון שנזכה לקיים מצות מחיית עמלק מתוכנו כהלכתו אמן.

תוכן העניינים

מיד מלכים - שער המועדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה