אור ברסלב
מחשבת כהן סי' יא - באור מלאכה שאינה צריכה לגופה › סיכום הסימן

מחשבת כהן

סי' יא - באור מלאכה שאינה צריכה לגופה · סיכום הסימן

מלאכה שאצל"ג לשיטת ר"י ותוס' הרא"ש

ר"י ותוס' הרא"ש, נחלקו עם כל שאר הראשונים, במקור הפטור במלאכה שאצל"ג, ובעקבות זה נחלקו גם בפטור עצמו. דהם (ר"י ותוס' הרא"ש) למדו, דמקור הפטור בזה, הוא ממה דכאשר למדנו את המלאכות מהמשכן למדנו אותם עם צורך עשיתן, וכל שלא יעשה לכעין אותו הצורך שבשבילו נעשו שם, לא יתחייב. ולמדו, דהעשיה מתוך זה הצורך, זה תנאי לחיוב בלי קשר למחשבת כמשנ"ת לעיל מתוד"ה ה"מ דביומא. ועי"ש, דגם גבי דשא"מ הם למדו דר' יהודה ור"ש לא נחלקו בדין מחשבת, דאם זה בפ"ר אז לשניהם זה נחשב מחשבת, ואם זה לא פ"ר אז לשניהם זה לא נחשב מחשבת, (ולר' יהודה זה אסור רק מדרבנן). . ושהצורך הזה הוא גוף המלאכה, ודר"ש חידש דכל שלא עשאה להשלמת אותו הצורך (החיסרון שבשבילו עשו במשכן), היא נחשבת אצל"ג (ז"א אינה צריכה לצורך זה), ופטור עליה.

ושאר הראשונים למדו, דמקור הפטור בזה לר"ש, הוא מצד מחשבת. ולהבנתם, כל שעשאה למלאכה שלא לשבח שהיא אמורה להפיק, היא כבר לא נחשבת מחשבת. וגופה של המלאכה (להבנתם), זה הנאת המלאכה הזאת, וכל שהמלאכה לא השלימה הנאה זו (וזה כאשר לא עשה מתוך הצורך הזה, דאמרנו דצורך זה חיסרון והשלמתו זה ההנאה), היא נחשבת אצל"ג סוכם גם בתרשים דבשלהי הספר ובהערותיו, עי"ש. .

ונ"מ למשל, בהגוזז ציפורניו לצורך יפוי עצמו. דהרמב"ן (שבת קו. ד"ה כל המקלקלין וכו'), למד דזה נחשב מלאכה הצריכה לגופה, כי תכליתה של הגזיזה זה ההפרדה לצורך יפוי האדם או לצורך הציפורניים כן שמעתי בשם הקהלות יעקב, (כתובות סי' ג' אות ב'). עי"ש. . והתוס' עיין בתוד"ה אבל, דבשבת (צד:), הוזכר בהגהות הגרא"ז על הרמב"ן הנ"ל. למדו, דזה אצל"ג דבמשכן היו גוזזים לצורך הדבר הניגזז, וזה לא גזז לצורך זה.

ובאם נרצה לסכם הסיכום, נאמר, דלר"י ולתוס' הרא"ש הפטור במלאכה שאצל"ג, הוא מצד, חיסרון בצורך עשית המלאכה. ולשאר הראשונים, הוא מצד, חסרון בחשיבות שלה, וצורך עשיתה מגלה על הנאתה, ובזה תלויה חשיבותה.

תוכן העניינים

מחשבת כהן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה