אור ברסלב
מחנה ישראל חלק ראשון › פרק לו

מחנה ישראל· רבי ישראל מאיר הכהן מראדין

חלק ראשון · פרק לו

פרק לה

בו יבואר קצת דיני כוסות ומרור והגדה (מלוקט משו"ע וח"א):

א

כ"א מישראל חייב לשתות ד' כוסות מדרבנן בשני הלילות וצריך שיחזיק הכוס לפחות רביעית וצריך לשתות בפ"א רובו של כוס ואפילו הוא גדול ואפילו מי שאינו שותה יין מפני שמזיקו או שונאו צריך לדחוק עצמו לקיים ד' כוסות או שישתה מה שהוא חמר מדינה וחייב למכור כסותו או להשכיר את עצמו בשביל ד' כוסות וצריך לשתותם על הסדר דוקא דהיינו שיאמר הגדה בינתיים ובלא"ה לא יצא:

ב

כ"א מישראל מחוייב מן התורה לספר ביציאת מצרים בליל א' מדאורייתא ובליל ב' מדרבנן והיא מצוה נוספת על כל שאר לילות שהרי בכל לילה חייב להזכיר יציאת מצרים אבל בלילה זה חייב לספר המעשה וכמו שנסדר בהגדה ולכן אמר ר"ג כל שלא אמר ג' דברים אלו ר"ל הטעם של ג' דברים אלו שהם פסח מצה ומרור ואם אין בידו הגדה יאמר בחומש פרשיות של יציאת מצרים ואפילו אם לא היו לו כוסות ולא מצה אפ"ה צריך לומר הגדה וגם יכול לברך ברכת אשר גאלנו אך לא יאמר תיבות לאכול בו מצה ומרור רק והגיענו הלילה הזה כן ה' אלהינו יגיענו וכו' גם הלל יאמר בלי חתימה לפי שזה נתקן על הכוס ויתר דיני הסדר עיין בשו"ע או"ח ובח"א:

ג

כל אלו הדינים של הסדר שייך באיש הצבא כמו בשאר איש ישראל. ויראה להקדים עצמו לאכול הכזית מצה קודם חצות וגם ההלל יראה לאמר קודם חצות ואם היה אנוס כגון שעמד על המשמר וכיוצא בזה ובא אחר חצות אפ"ה צריך לומר הגדה כי המ"ע דסיפור יציאת מצרים זמנו הוא כל הלילה עד שתחטפנו שינה וכן צריך לאכול מצה אך לא יברך על המצה ברכת אשר קדשנו וכו' וכן לא יחתום ההלל בברכה אם הוא לאחר חצות:

ד

והנה ביתר הדינים של כל המועדים וכן בשאר כל מצות התורה אין לי להאריך לענין איש הצבא כי הוא כמו שאר איש ישראל וכמו שהעתקנו לעיל בפ"א בשם הספרא דאפילו במוכר עצמו לעכומ"ז או לעקר הזהיר בו הכתוב את כל המצות. וכן לענין כל מצות דרבנן ג"כ דינו כמו שאר איש ישראל ע"כ לענין הדלקת נר חנוכה יראה להדליק עכ"פ נר אחד בכל לילה אם יש ביכלתו ויתר הדינים של ההדלקה עיין בס"א ובדה"ח. וכן לענין קריאת המגילה בפורים ג"כ פשוט הוא דדינו כמו שאר איש ישראל ועל כן אם יכול לצמצם לקרוא בצבור מה טוב ואם לאו עכ"פ יקרא ביחידי ובברכה ויקראנה במגילה כשרה ואפילו אם אינו יודע לקרות בה בטעמים ג"כ יוצא בזה אך אם אינו יודע לקרות הנקודות כראוי יש לאחר לקרוא לפניו מתוך החומש בלחש ומ"מ יש לזה שקרא מתוך החומש לקרות אח"כ מתוך המגילה כי מן הסתם לא היה יכול לכוין לשמוע היטב בשעה שקרא זה המגילה מחמת טרדתו להשמיע לאזני הקורא. אם אין לו מלה כשרה כדינה דהיינו שנכתבה על קלף וכדין רק מגילה שבדפוס או חומש לא יברך ע"ז כלל ויקרא בה לזכר הנס בלבד ולא שיצא בזה וכשיזדמן לו אח"כ מגילה כשרה מחוייב לקרות בה שזמנה כל היום. וכן קריאת המגילה לילה זמנה כל הלילה:

ה

המפרש בים והיוצא בשיירא ואינו מוצא מגילה להוליך עמו יקראנה בי"ג או בי"ב או בי"א בלא ברכה תחלה וסוף וצריך לקרותה בעשרה (דשלא בזמנה בעי עשרה) ואם א"א להמתין עד הימים הללו יכול לקרותה מר"ח אדר ואילך רק בעשרה ובלא ברכה ואם נזדמן נו אח"כ מגילה בי"ד צריך לחזור ולקרותה בברכה אפי' קראה בי"ג (סי' תרפ"ח ושם בט"ז):

בן עיר שהיה בדרך או בספינה ביום י"ד ולא היה בידו מגילה ואח"כ נזדמנה לו מגילה בט"ו קירא אותה בט"ו בלא ברכה (שם במ"א):

ולענין משלוח מנות ומתנות לאביונים איתא בשו"ע דאפילו עני המתפרנס מן הצדקה צריך ליתן שתי מתנות לשני עניים אחרים וכן צריך לקיים משלוח מנות איש לרעהו וצריך שתי מנות לאיש אחד והמנות צריך להיות דוקא ממיני אוכלים ע"כ פשוט דאפילו באיש הצבא שייך זה. גם מצות סעודת פורים שייך ג"כ בו אם יש ביכלתו לקיימה אך יוצא ידי הסעודה מדינא במה שאוכל הסעודה ביום י"ד וזה עיקר מצות סעודת פורים כדאיתא בפוסקים ורק משום דטריד עלמא במשלוח מנות ממשיכין את הסעודה גם בלילה:

תוכן העניינים

מחנה ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה