אור ברסלב
מחנה ישראל חלק ראשון › פרק לה

מחנה ישראל· רבי ישראל מאיר הכהן מראדין

חלק ראשון · פרק לה

פרק לד

בו יבואר דיני איסור חמץ ודיני אפיית המצה ואופן ההנהגה בזה (משו"ע ומח"א):

א

איסור חמץ ידוע לכל ישראל שהוא איסור כרת ובודאי יש לאיש הצבא ליזהר בזה עד מאד ולהשתדל לבקש שירשוהו להיות יו"ט אצל ישראל כדי שלא יכשל ח"ו בחמץ וגם להתנהג בכל עניני הסדר כמו שאר איש ישראל. אמנם אם נזדמן שנשאר פסח אצל שאר אנשי הצבא האינם יהודים יש לו מאד ליזהר שלא לאכול מפתם כי איש ישראל הוא ויסתפק אלו השמנה ימים בתפוחי אדמה (שקורין ערד עפיל) ובפירות או בקטניות וזרעונים (כגון רייז הירז וגריקע ובעבלאך) כי חמץ האמור בתורה קבלו חז"ל שהוא דוקא מחמשה מיני דגן שהם חטים ושעורים ושיבולת שועל (שקורין האבער) ושיפון (קארין) וכוסמין שמינים אלו אם יבואו במים באים לידי חמוץ משא"כ כל מיני קטניות ואפילו אורז ודוחן (וטאטארקע שקורין רעצקע) אינם באים לידי חמוץ אלא לידי סרחון. הגם ששאר איש ישראל אסור להסתלק בפסח מאלו המינים מתקנת הגאונים בין לטחנם ולעשות פת ותבשיל מקמח שלהם או לאכלם שלמות גזירה שמא יבוא לעשות כן בחמשת מיני דגן כאן במקום הדחק כזה מותר לאכול מאלו המינים אך שיזהר לעיין (ברעצקי וכה"ג) אולי נמצא איזה גרעינים מחמשה מיני דגן לברור אותם מהם. ואם יכול להשיג אצל מי מחבריו יהודים עכ"פ מצה אחת או כזית מצה אחת מצוה רבה הוא עושה כדי שיקיים בלילה ראשון של פסח המצות עשה דבערב תאכלו מצות ובשאר הימים והלילות יסתפק בהמינים שנזכרו לעיל:

ב

אמנם אם קשה לו מאד להסתפק שמנה ימים בלי פת יראה להשתדל ולהשיג תבואה ולטחנם ולאפות בעצמו מצה על פסח ואפילו אין לו מקום לטחון התבואה כ"א בריחיים של חמץ ג"כ אין לאסור במקום הדחק כזה כיון שהוא קודם פסח דאז בטל התערובות בששים. ואם אין יכול להשיג חטים מותר לכתחלה לאפות מצה מכל חמשת מיני דגן. ואם אין יכול להשיג תבואה רק קמח מן השוק תלוי לפי מנהג המקומות כי במקומות שלנו ידוע שהמוכרי חטים בעירות רוחצים מתחלה החטים הרבה במים וזהו חמץ גמור. ויותר טוב שבאופן זה שאינו יכול להשיג חטים יראה לאפות מצה מן הקמח שנותנין לאנשי הצבא כי אותו הקמח הוא קמח שיפון ואין דרץ לרחוץ שיפון תחלה במים וידוע שמדינא כל החמשת מיני דגן כשר לעשות מהן מצה אלא שישראל עושין מן המובחר ובמקום הדחק בודאי אין לחוש לזה כלל וכלל. וכשנוטל קמח יראה לרקד הקמת מתחלה שלא ימצא בו פירורים של חמץ. אך מאד יש ליזהר בענין האפיה שיהיה כדין דהיינו מתחלה יראה להכשיר תנור לזה דבתנור של חמץ אפי' בדיעבד אסור ר ואופן ההכשר הוא דהיינו שיראה ללבנו כ"כ עד שיהא נצוצות נתזין הימנו ואח"כ צריך לדקדק שיגרוף הגחלים ע"פ כל התנור וכ"ז הוא לעיכובא:

ג

ועתה אסדר בקיצור קצת דיני אפייה. אסור ללוש המצות אלא דוקא במים שהיו צוננין מתחלתן ועד סופן ולפי שהחמה מהלכת בימי ניסן בלילה תחת הקרקע ועי"ז מתחמם כל המים שהרי כולן נובעין מתחת הקרקע לכן אסור ללוש במים שנשאבו בלילה שהרי כבר הו חמים ואפילו אם ימתין י"ב שעות י"א דלא מהני כיון שכבר פ"א היו חמין ועוד יש הרבה טעמים בה ולכן צריך לשאבן סמוך לבין השמשות וימתין י"ב שעות כדי שיצטננו י"ב שעות דהיינו כל היום במחובר ואח"כ כל הלילה י"ב שעות בתלוש ואם אין יכול לכוין בין השמשות יקדים מעט אבל לא הרבה ובדיעבד ששאבן מבעוד יום או לאחר תחלת הלילה בשעת הדחק יש להקל ללוש בהם אחר עלות השחר אע"פ שלא עמדו י"ב שעות אבל לא קודם עה"ש. והמנהג לסנן המים שלא יפלו לתוכן איזה גרעינים וכן צ"ל מכוסים מטעם זה ויעמיד המים במקום קר ומאד צריך ליזהר שלא יעמיד המים בחדר שבו התנור שאופין בו המצות שבלילה סותמין הנקב שהעשן יוצא ואז הבית חם ולפעמים מחמת הקור נקרשו המים אסור להעמידם אצל תנור חורף שיפשרו:

ד

אם רואה שלא יספיק לו המים שלנו מותר לשפוך לתוכן המים שלא לנו ובלבד שיהיה רוב ממים שלנו ולכתחלה דוקא חד בתרי ממש. עבר ולש במים שלא לנו אסור ויש מתירין אם היה בשוגג. ובשעת הדחק לכו"ע יש לסמוך להקל:

ה

לא ידחוק הקמח במדה שאז אינו נילוש יפה וכשיבוא לתוך התבשיל ומחמץ אסור ללוש עיסה יותר משיעור ג' קווארט שהוא שיעור חלה ואדרבה יש למעט כי כשהעיסה גדולה א"א לעסוק בה בפעם אחת וא"כ חלק מן העיסה מונח בלי עסק ואסור ומ"מ אם עבר ולש יותר משיעור זה אפילו במזיד מותר. אסור ליתן מלח או שאר תבלין בעיסה של מצה:

ו

כל עשיית המצה אסור במקום השמש ואין לשין אלא בבית מקורה ולא נגד חלון הפתוח אפילו אין שם שמש שמא יהיה מעונן ולאו אדעתיה אבל אם יש זכוכית בחלון מותר במקום שאין השמש בא שם אבל אם השמש בא לשם לא מהני הזכוכית אא"כ מכסה בסדין וכן נוהגין. עבר ולש תחת השמש או סמוך לתנור מותר ואם הוחם העיסה לכו"ע אסור:

ז

אם לישת ועשיית המצות היה בבית שקבוע בו התנור שאופין בו המצות ומחמת שמבערין בו הרבה הבית מחומם צריך ליזהר מאוד לפתוח הדלת והחלונות ומכ"ש שלא יתעסקו במצות נגד פי התנור:

ח

לא יניחו העיסה רגע בלי פסק ואם מוכח בלי עסק שיעור ח"י מינוטין הוי חמץ ואם המצה עשויה וירא שלא תבוא לידי חימוץ מותר לשברה ולחזור לעשותה ולכן צריכין ליזהר שלא ילושו עיסות יותר ממה שיש עוזרין שמגלגלין המצות דאל"כ העיסה תהיה מונחת בלי עסק:

ט

אם העיסה רכה לא יוסיף בה קמח שאותו קמח אינו נילוש יפה ושמא לא נאפה יפה אותו הקמח ויש לחוש שיתנו אח"כ במרק ויתחמץ ואם יש שם אדם אחר שילוש עיסה קטנה מגיבול קשה ויערבנה עם עיסה זו הרכה שפיר דמי אבל זה שלש הרכה אסור ללוש גם הקשה שא"א לאדם אחד ללוש שני עיסות בפעם אחת ואם א"א בענין זה והוא עני או שדחוק לעיסה זו מותר להוסיף קמח רק שיזהר שלא ליתן המצות לדבר לח רק יאכלנו ביובש שהרוק אינו מחמיץ תיכף:

י

ישער לחתוך מן העיסה כ"כ חתיכות שיש עוזרין בכדי שלא ישאר בידיו כלום מן העיסה ותיכף כשגומרין מללוש העיסה יחלקו לגלגל ויזהר שלא יהיו פרורין על השולחן כדי שלא ידבקו במצה ותהיה מצה כפולה:

יא

העוסק בלישה יזהר שלא יהיה בעריבה שלשין בה שום גומא וסדק ויחליקם לעשותו יפה אבל לא ידביק עליו חתיכות נחושת במסמרים אלא ע"י היתוך וכן המרדה ועריבה שלשין בה אם אין לו של מסכת מותר אפילו של עץ רק באופן אם היא חלקה מבפנים. וכן אם עושה על השולחן מצות בלי סדין יזהר לסתום הגומות היטב שלא יכנוס בו בצק ולא יעמיד העריבה על כר וכסת שמחמם אבל על בגד ועור מותר. ויזהר לרחוץ ידיו ולנקותם היטב עכ"פ לאחר שלש שיעור חימוץ שהוא ח"י מינוט וכן הכלים שלשין בו ירחצו היטב לאחר שעשו בו ב' או ג' עיסות עד שלא היה מתחלת הלישה יותר משיעור מיל וכן הסדינים שמכסין בו השולחנות די להחליף משיעור מיל לשיעור מיל. וכן יש יחו על עצים המגלגלין שיהיו נקיים ולהחליפם בזמן הנזכר וכן כלים המנקבין בהם:

יב

המגלגלים ישגיחו אם מודבק בידיהם עיסה שירחצו ידיהם ג"כ משיעור מיל לשיעור מיל ויש לעשות המצות רקיקין ולא עבה טפח ומ"מ יש מקומות שעושין אותם קצת עבה אך צריך ליזהר הרבה שלא יוציא מן התנור עד שתהיה נאפה יפה ושיהיה התנור מחומם הרבה כדי שלא תבא לידי חימוץ:

יג

לאחר שעשו המצות יהיו נזהרים מאד להוליכו בזריזות אל התנור ויזהיר להאופה שתיכף יניחנו בתנור שלאחר שנתחמם העיסה בידים יחמיץ מיד כשתהיה בפי התנור ששם החום גדול ע"כ יזהר מאד שלא להחזיק המצות נגד פי התנור אפי' רגע:

יד

האופה יהיה נזהר שלא תתקפל המצה בתנור ושלא תגע אחת בחברתה שבמקום הכפל והנגיעה אינו שולט האש כ"כ ושלא יוציאנה עד שתהיה נאפית כ"כ עד שאם ישברנה לא יהיו חוטין נמשכין דאל"כ תתחמץ אך בדיעבד אם החזיר מיד י"א דיש להקל וכ"ש אם יש לספק שמא אין החוטין נמשכין. ובדיעבד שנגעו ב' מצות כשהן לחין בתנור מוסר:

טו

בכל מה שיעשה הן בלישה והן בגלגול והן באפיה מצוה שיאמר בהן שעושה אותן לשום מצות מצה. ע"כ צריך דוקא בלישה ובאפיה ישראל שהוא בן י"ג שנה או אשה בת י"ב שנה אבל קטן פסול וכן נכרי פסול אפילו בישראל עומד על גבו אם לא שא"א בענין אחר דאז מותר בעובד כוכבים ע"י ישראל עומד על גבו ואומר לו לעשות לשם פסח וראוי לכל ירא שמים שיהיה הוא בעצמו עומד על עשיית המצה ולהזהיר ולזרז וכן היו עושין גדולי ישראל הראשונים וגם בזמנינו:

טז

כל זה כתבתי עצה למי שיש לו קמח שמצוה שישתדל בעצמו לאפות מאה אמנם מי שאין לו קמח לא יטעה בנפשו לאמר אין לי ממה לאפות מצה גם אין לי הכנות המצטרכות לדבר הזה ובתפוחי אדמה וכה"ג קשה להסתפק ביה שמנה ימים ע"כ אני מוכרח לאכול חמץ ושלום יהיה לי כי אין אני עושה דבר זה ברצון נפשי כ"א מתוך הדחק, אל יטעה לאמר כן, כי ידוע גודל איסור חמץ שחייב עליה כרת ואפילו על ראיית חמץ של עצמו אסרה התורה כדכתיב לא יראה לך חמץ וגו' וצריך לבדוק אותו ולבטלו ולבערו מן העולם קודם פסח ועון אכילתו קשה מאכילת בשר חזיר וידוע שכל האיסורים אין להתירם שלא במקום סכנה וכיון שיש לו איזה דבר במה להחיות את נפשו באלו הימים של פסח שלא ימות שוב יצא דבר זה מכלל סכנה והעובר על זה הוא מכלל הרשעים החוטאים על נפשם ע"כ מאד מאד יזהר בדבר זה ונאמן הוא בעל מלאכתך (זה הקב"ה) שישלם לך שכר פעולתך:

יז

כל ימי הפסח אם רצה לאכול מצה אוכל לא רצה אינו אוכל רק שלא יאכל ויאכל בשר ופירות וכי צא בו אבל לילה ראשון חייב כ"א מישראל לאכול מצה כדכתיב בערב תאכלו מצות וקבלו חז"ל שהוא מ"ע אפילו בזה הזמן דאין לנו פסח וה"א מדכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו כיון דליכא פסח יהיה פטור נמי ממצה והודיענו הכתוב שזה מצוה לדורות ולכן לילה ראשון וכן לדידן בליל שני חייב כ"א מישראל לאכול לא פחות מכזית מצה וזו נקראת מצה של מצוה כיון שמצוה עלינו לאכלו וכל כזית הוא כחצי ביצה לפחות:

תוכן העניינים

מחנה ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה