אור ברסלב
מחנה ישראל חלק ראשון › פרק לד

מחנה ישראל· רבי ישראל מאיר הכהן מראדין

חלק ראשון · פרק לד

פרק לג

בו יבואר קצת מדיני ביטול ובדיקת חמץ. (כל אלו הפרקים מלוקט משו"ע ומח"א הלכות פסח ודה"ח):

א

חודש ניסן הוא החודש הראשון לחדשי השנה כמו שכתוב בתורה ובו נגאלו אבותינו ממצרים וי"א דאף הגאולה העתידה לבוא תהיה בניסן. נשבת שלפני פסח קורין חותו שבת הגדול מפני הנס הגדול שהיה בו שבשנה שיצאו ישראל ממצרים היה י' בניסן ביום שבת ולקחו כ"א מישראל שה לפסח וקשרו בכרעי מטותיהם כמו שכתוב בעשור לחודש הזה ויקחו לה איש שה לבית אבות והמצרים ראו זה שרצו לשחוט אלהיהם והוצרכו לשתוק:

ב

חייב מן התורה להשבית החמץ קודם זמן איסור אכילתו ומה היא השבתה זו שיבטלנו בלבו ויחשוב אותו כעפר ויגמור בלבו שכל חמץ שברשותו הרי היא כעפר וכרבר שאין בו צורך כלל וכיון דבטלו ונחשב לו כעפר הרי הוא הפקר ואינו שלו ואינו עובר עליו בבל יראה ובל ימצא שהרי לא אסרה תורה בב"י ובל ימצא אלא דוקא חמץ שלו כדכתיב לא יראה לך חמץ וקבלו חז"ל דר"ל שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים:

ג

מן התורה סגי בביטול וכ"ש אם רוצה לבערו מן העולם ובאחד מהן סגי ואמנם חז"ל החמירו דלא סגי באחד מהן אלא בשניהם דוקא לפי שחששו אחר שהביטול תלוי בדעות של בני אדם ובמחשבותיהן ואולי ירע בעיני האדם שיש לו חמץ בעד כמה אלפים להפקיר ואף שבפיו יאמר שיהיה בטל והפקר וחשיב כעפרא מ"מ לבו לא כן יחשוב ולא יבטלנו בלב שלם והרי הוא עובר בבל יראה שהרי לא הוציאו מביתו ורשותו ועוד שמא מתוך שרגילין בו כל השנה אם יהיה בביתו ורשותו גזרינן שישכח ויבוא לאכלו ולכן תקנו חז"ל שאע"פ שמבטל לא סגי אלא צריך לבדוק ולבערו מן העולם או שימכרנו לנכרי קודם זמן איסורו שיוציא הנכרי החמץ מביתו של ישראל:

ד

אם תאמר כיון שאף שביטל צריך לבער ל"ל הביטול כיון שכבר ביער הכל זה אינו שחששו חכמים שמא ישאיר חתיכה חמץ לאיזה צורך וישכח ולא יבערנו ונמצא תיכף כשימצא בפסח יה ה עובר בבל יראה שהרי לא ביער ולא ביטל:

ה

והצריכו חכמים לבדוק בחורין ובסדקין דאע"ג דבחורין ובסדקין אין לחוש אלא לחמץ כל שהו כגון פרורין ופרורין ממילא בטילי ואינו עובר בשום אופן מ"מ מחששא דשמא יבוא לאכלו צריך לבער אפילו כ"ש והבדיקה צריכה להיות ע"י אור הנר ובלילה ולכתחלה המצוה דוקא בתחלת לילה והנר צריך להיות של שעוה ואם אין לו נר של שעוה עלתה לו הבדיקה גם בשאר נרות:

ו

קודם שיתחיל לבדוק יברך אקב"ו על ביעור חמץ ואם התחיל לבדוק בלי ברכה יברך כ"ז שלא סיים בדיקתו. ונוהגים להניח חמץ קשה במקום משומר כדי שימצאם הבודק ובודק כל המקומות שיש לחוש שהכניס בו חמץ. ונ"ל באיש הצבא שמתאכסן בבית אינו יהודי או שמתאכסן (בהקאזארמע) א"צ לבדוק בלילה לאור הנר אלא בכליו המיוחדים לו והשאר מבטלו בלבו ודיו (עיין בסימן תל"ג ס"ז ועיין שם בח"א דמ"מ ביום י"ד חייב לבדוק כדרך שהשתמש) גם הכיסים או בתי ידים של בגדים צריך בדיקה שלפעמים נותנין בהם חמץ. וכן צריך לבדוק כל הכלים שבשלו בהם מיני קמחין כל השנה ולנקותן יפה. ז

ז

אחר הבדיקה מיד בלילה יאמר הביטול בלשון שמבין בזה הלשון כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי דלא חמיתיה ודלא ביערתיה לבטיל וניהוי הפקר כעפרא דארעא. אם אינו מבין מה שהוא אומר בלשון הקודש ובלשון תרגום וסובר שהוא איזה תחנה יאמר בלשון לעז וצריך להזכיר בהביטול חמץ ושאור. אחרי הבדיקה בלילה יהא נזהר בחמץ שמשייר להצניעו. למחר ביום י"ד צריך לחזור ולבטל החמץ פעם שנית סוף שעה חמישית וטוב לבטלו לאחר ששרף החמץ כדי לקיים מצות שרפה פה בחמץ שלו בביטול היום יאמר דחזיתי' ודלא חזיתי' דביערתיה ודלא ביערתיה:

ח

בערב פסח אין לאכול חמץ רק עד ד' שעות על היום שהוא שליש היום בין אם היום ארוך או קצר היינו אם היום ט"ו שעות מותר לאכול חמש שעות על היום שהוא ארבע שעות זמניות. ובשעה חמישית זמנית על היום אסור באכילה ומותר בהנאה ומותר למכרו לאינו יהודי כל שעה חמישית. הגיעה שעה ששים (דהיינו תחלת שעה שתים עשרה לפי מה שנקראות השעות במדינתנו) אסור בהנאה ואסור למכרו לאינו יהודי אלא ישרפנו.

ביום י"ד בסוף שעה חמישית קודם שתגיע שעה ששית יעשה להחמץ מדורה בפני עצמה וישרפנה ואם א"א לו בשריפה יזרוק לים כי הרבה פוסקים ס"ל דגם בזה מקיים מצות ביעור חמץ וכ"ז בשאר אנשים אבל באיש הצבא אפשר דשריפת החמץ הו סכנה אצלו ע"כ אם יש לו חתיכה חשובה של חמץ יזהר מאד ליתנו לאינו יהודי קודם שתגיע שעת ביעורו אם לא בפירורים דקים. בערב פסח אסור לאכול מצה כל היום:

והנה לפי מה שידוע שהתורה אסרה חמץ בין באכילה ובין בהכאה אסור לאיש הצבא לקבל מערב פסח והלאה משהגיע שעת איסורו הלחם חוק שלו הניתן לו מדי יום ביומי עד תשלום שמונה ימי פסח ואפילו אם אין דעתו לאכלו עתה בפסח רק להשהות עד אחר פסח הלא עבר בלאו דבל יראה ובל ימצא ואפילו אם יטמין אותו בבית אינו יהודי. ואפילו אם ירצה למכור ולהחליף אותו עם אינו יהודי על דבר אחר הוא ג"כ אסור מן התורה.

תוכן העניינים

מחנה ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה