אור ברסלב
מחנה ישראל חלק ראשון › פרק ל

מחנה ישראל· רבי ישראל מאיר הכהן מראדין

חלק ראשון · פרק ל

פרק כט

עוד בענין זה

ועתה נבאר מה שכתבנו למעלה אם יכול להקטין את הענין והוא מוסיף בה מרצון עצמו הוא נקרא מחלל שבת. לא מבעיא דבר שלא יצא מזה תועלת לאחריני אלא אפילו הוא מתכוין לעשות בזה טובה לישראל אחר שלא יחלל שבת כלל כגון שהוטל מהממשלה על שני אנשי הצבא ישראלים שיעשו איזה דבר כגון חפירה בקרקע וכל כה"ג לא יוכל אחד לומר לחבירו שעשה כבר חלקו למה נחלל שבת שנינו עשה גם בשבילי ואגמול לך פעם אחרת עבור זה משום דעל חלקו שעשה כבר לא יקרא ע"ז בשם מחלל שבת אחרי שהיה מוכרח לזה משא"כ אם יעשה עתה ברצונו עבור חבירו וכבר אמרו חז"ל שאין אומרים לו לאדם חטא בשביל שיזכה חברך וכ"ש אם הפעולה ההיא שמוסיף הוא מכוין לטובת עצמו כגון שביקשו השר המושל שיעשה לו איזה פעולה (כגון רחיצה בשבת באלונטית וכה"ג דבר שיש בו חילול שבת גמור) לא יטעה לחשוב בנפשו כשיגמור הפעולה בלא"ה חללתי שבת אלך וארחץ באלונטית או שאר מלאכה דלא כן הדבר, חדא וכי משום שחילל שבת פעם אחד יחלל עוד ועוד דזה מה שעשה בשביל צווי השר אינו נקרא בשם מחלל שבת כיון שהיה אנוס בזה אבל עתה כשהוא עושה הוא ברצונו. ובאמת לענין הזה צריך מאד שיהיה בקי בהלכות שבת וכמו שנעתיק לקמן מעט עיקרים מהלכות שבת מספר זכרו תורת משה כדי שידע איך להקטין את החילול. וראה אחי דורות הראשונים כמה היו מחבבין מצוה ובאותן דורות כמה גזירות היו גוזרין עליהן לעבור על התורה ואעפ"כ היו רואין בכל כחותם ובכל השתדלותם לקיים התורה כדגרסינן במסכת תענית ת"ר מה הם בני סלמאי הנתוצתי (נקראין ע"ש הסולמות ונתוצתי ע"ש שנתקו ופרקו הסולמות) אמרו פעם אחת גזרה המלכות גזירה על ישראל שלא יביאו עצים למערכה והושיבו פרדסאות על הדרכים כדרך שהושיב ירבעם בן נבט שלא יעלו ישראל לרגל מה עשו יראי חטא וכשרים שבאותו הדור הביאו גזירי עצים ועשאו כמו סולמות והניחו על כתפיהם והלכו להם וכיון שהגיעו אצלם אמרו להם להיכן אתם הולכים אמרו להביא שתי גוזלות משובך שלפנינו בסולם שעל כתפינו כיון שעברו מהם פרקום והביאום לירושלים עליהם ועל כיוצא בהם נאמר זכר צדיק לברכה ועל ירבעם בן נבט וחבריו נאמר ושם רשעים ירקב. וכיוצא בזה איתא שם עוד מה הם קוצעי קציעות (משפחה שהיתה נקראת כן) שפעם אחת גזירה המלכות גזירה על ישראל שלא יביאו בכורים לירושלים והושיבו פרדסאות (הם כמו שומרים שעומדים על פרשת דרכים) כדרך שהושיב ירבעם בן נבט שלא יעלו ישראל לרגל מה עשו יראי חטא וכשרים שבאותו הדור הביאו סלי בכורים וחפו אותם בקציעות (תאנים יבשים שכותשין אותם בעגולין) ונטלו על כתפם כיון שהגיעו אצל פרדסאות א"ל להיכן אתם הולכין אמרו לעשות שני עגולי דבילה במכתשת שלפנינו ובעלי שעל כתפינו כיון שעברו מהם עטרום בסלים והביאו לירושלים עכ"ל הגמרא. וא"כ על אחת כמה וכמה בזמנינו שאנו שוכנים תחת צל מלכי חסד שאינם רוצים שנעבור על התורה כמה אנו חייבין לעשות כל הההחכמות בעת שאנו עושין חוקי הממשלה יר"ה שלא לעבור אז על התורה. ועיקר הכל לזכור תמיד את יום השבת דהיינו להתבונן ולשער בימות החול איזה פעולה יוצרך לעשות בשבת הזה ולסדר בנפשו שיעשנה באופן שלא יהא חילול שבת כ"כ ולכך כתבה לנו התורה בפרשת בהר את שבתותי תשמרו וגו' דהוא קאי על המוכר עצמו לאינו יהודי כדפרש"י שם להזהירו שלא ילמוד מרבו להיות שבת של ישראל שנצטוו בה הפקר בעיניו ח"ו אלא יראה לשמרם בכל כחו כי המה הם שבתות ה' ולזה דייק הכתוב את שבתותי ולא כתב סתם את השבתות וגם כתבו בלשון רבים ולא כתב סתמא את השבת שלי תשמרו להורות להאדם ששמירת כל שבת ושבת הוא ענין נכבד בפני עצמו ע"כ יתן דעתו לזה תמיד ליתן עצות והתחכמות שיהיו כל השבתות משומר אצלו (אך שלא יהיה כונתו ח"ו למרות נגד הממשלה בזה) ואל יקטן בעיניו ח"ו חילול שבת אחת וסיים הכתוב על זה אני ה' נאמן לשלם שכר על הכל ולפום צערא אגרא.

תוכן העניינים

מחנה ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה