אור ברסלב
מחנה ישראל חלק ראשון › פרק כ

מחנה ישראל· רבי ישראל מאיר הכהן מראדין

חלק ראשון · פרק כ

פרק יט

בו יבואר גודל שכר הממשיך את חבירו לעבודת הש"י ומונעו מעונות:

והנה הארכנו בכל אלה כדי שידע האדם כמה גדול כח זכות שמירת התורה ובפרט האיש הצבא שהוא צריך תמיד לרחמי ה' שיעזרהו בכל עניניו ויצילהו מעניני סבות המצויים בהיותו בצבא כשהוא הולך במלחמה וכדומה לזה כמה צריך להזהר שלא לעבור ח"ו על התורה ובזכות זה יצילהו ה' כמו שאמרו חז"ל כל הבא דבר עבירה לידו וניצל הימנה עושין לו נס. ואם הוא עובר על התורה מסלק הקב"ה השגחתו מאתו ונמסר לכמה עניני מקרים רעים המצויים ר"ל כמו שכתוב ואם תלכו עמי קרי והלכתי אף אני עמכם בחמת קרי. ואפילו אם אינו עובר על גופי עריות רק בנבלות פה וכדומה ג"כ אמרינן בגמרא (שבת ל"ב ע"א) דכל המנבל פיו אפילו נחתם עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה הופכין עליו לרעה ח"ו ובעון זה בחורי ישראל מתים וצרות רבות וגזירות קשות מתחדשות. על כן כל מי שיש לו מוח בקדקדו יראה לשמור פיו ולשונו שלא להתגאל בדבורים המתועבים האלה ויזרז ג"כ לחביריו שימנעו את עצמם מנבלות פה ועבור זה יזכה לרב טוב הצפון כדאמרינן (בתמיד כ"ח) א"ר יוחנן כל המוכיח את חבירו לשם שמים זוכה לחלקו של מקום שנאמר וגו'. ובפרט אם הוא רואה שחביריו הולכין בהרגלן הרע ומפקירין את התורה ומצותיה לגמרי כמה יש לבן דעת להתחזק על יצרו לכבוד הש"י הקלו את לבן ג"כ למלך הכבוד ועבור זה יגמלהו הקב"ה רב טוב בכפלי כפלים לעוה"ב. משל למלך שמרדה עליו מדינה ונודע לאחד את גודל יקר המלך כי הוא רם ונשא עד מאד ובודאי אם רק יגרה בהן את כת אחת מחיילותיו כולם יפלו פגרים מתים לפניו מה עשה התחזק בכל כחו לספר להן את כבוד המלך ועוצם חיילותיו ושלא יוכלו להמלט ממנו כדי שישובו ממרדם וכשנודע זה למלך כבדו ונשאו על כל. כן הדבר אחי בענין זה כמה צריך האיש הנלבב לערוך לפני חביריו את ענין אלהינו אשר הוא אלהי השמים והארץ שיצר הכל בחסדו ובטובו ושכל רגע ורגע הוא מחיה אותם ומנהיגם כמאמר הכתוב ואתה מחיה את כולם ויש לו כמה אלפים ורבבות כתות של מלאכי השרת שעומדים תמיד לפני כבודו יתברך כמאמר הכתוב אלף אלפין ישמשוניה ורבו רבון קדמוהי יקומון (ועיין בחגיגה י"א שכל זה בכת אחת ואין מספר להכתות) וכולם חלים וזעים מפניו ועושים באימה וביראה רצון קונם ושהוא משגיח בכל מקום אפילו אם יסתר האיש בחדרי חדרים כמאמר הכתוב אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה' הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה' ואיך לא יבוש אח"כ מעצמו כשנשמתו תעלה למעלה *) ויראה את כבוד הדר אלהינו איך פעל בעצמו **(הג"ה ובאמת הכתוב צווח ואמר שחת לו לא בניו מומם וכפירש"י שכשהאדם עושה עבירה לעצמו הוא משחית אכל לו לא ר"ל להקב"ה אין משחית כלל ואח"כ אמר הכתוב הלה' תגמלו זאת: עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך וגו'. ושמעתי בשם בעל כנף רננים לאחד שהלך בדרך ומצא לתינוק שהיה מוטל באשפה גם רעב וצמא וירחם עליו והכניסו אל ביתו ויגדלהו עד שעשה אותו לאיש והתחתן עם בת נדיב אחד וגם הבטיח ליתן נדוניא אלף אדומים ולהשלישם חודש קודם החתונה ובתוך כך הביא לו ג"כ מיני תכשיטים טובים וירחם עליו יותר מאב על בנו והביא לו ג"כ מורה שעות טוב בתוך התכשיטים והחתן הזה היה בעל גאוה גדול ולפי גאותו לא מצא המורה שעות חן בעיניו ויען וי מר אל המגדלו מה המורה שעות הזה אשר קניתם עבורי הלא אנכי רם ונשא בכמה מעלות חמודות ונאה לי מורה שעות של ר' אדומים אבל לא מורה שעות נבזה כזה. ויען המגדלו ויאמר לו לא בני לפי הנדוניא לע"ע די מורה שעות כזה ואם יעזרני הש"י בהמשך הזמן אקנה עבורך עוד אחר טוב יותר מזה אבל לע"ע תאמין בני שאין בכחי אבל החתן הזה ברוב גאותו התחיל לריב עם המרחמו ומגדלו ויבזהו לעיני העם ויענו כולם ויאמרו להחתן בהנהגתך הזה עם המרחמך ומגדלך אתה איש נבל וגם שוטה גדול. נבל אתה עבור הטובות שהיטיב עמך כל כך מיום היותך שגדלך ועשאך לאיש אפילו אם לא היה נותן לך כלל מורה שעות היה לך ג"כ להכיר טובותיו הגדולים עמך וכ"ש שלא לבזותו ח"ו וגם אינך חכם כלל כי לפחות היה לך להמתין מלריב עמו עד עת שתקבל הנדוניא מתחלה לרשותך אבל עתה הלא לע"ע לא השליש כלום ובודאי לא יתן לך אפילו ג"פ אחד מכיון שראה בך סימני עזות כאלה. כן הדבר ממש בענינינו בק"ו אלף אלפים כי הנה הקב"ה מסיב עם האדם מיום יצירתו בבטן אמו כי הוא עשהו ויכוננהו ברמ"ח אברים ושס"ה גידים וגם הוא זן אותו ומכלכלו ומגדלו עד שעושהו לאיש ואלו חיה האדם אלף שנים ומהלל ומשבח להש"י בכל יום לא יוכל לשלם לו אפילו עבור הטובות של יום אחד, כי מלבד הטובות הרבות והעצומות שבכל רגע ורגע שהוא עושה עמנו עוד תגדל יותר הטובה כשנעריך גודל ערכו ית' הרם והנשא מאד עד אין תכלית נגד הנבראים שפלי ערך כמונו שאנו כאין וכאפס נגדו ואעפ"כ נתן לנו תורתו הקדושה שהיא חמודה מכל חמדה והוא מדבר עמנו תמיד בתורתו הק' כאב המדבר עם בנו יחידו וגילה לנו את גודל אהבתו לנו כמו שכתיב אהבתי אתכם אמר ה' והוא מבקש ממנו שנבחור בחיים כמו שכתוב ראה נתתי לפניך וגו' ובחרת בחיים כדי שנזכה להיות מקורבים אליו לנצח ונקבל טובותיו העודפות עד אין תכלית היש חיך מתוק מזה א"כ כשהאדם חוטא הוא איש נבל שאינו זוכר הטובות שעשה הקב"ה עמו מעת צאתו לאויר העולם וגם הוא לא חכם כלל כי אלו היה האדם חכם היה מתבונן בעצמו לו יהי שהטובות שמקבל מאת הש"י אינו מניח היצה"ר להתבונן בהם תמיד הלא יש הרבה והרבה מלבד זה כי הלא לע"ע אנכי עדיין בפרוזדור בעוה"ז והוא כמו שמשלנו למעלה במשל קודם קיבול הנדוניא ועתיד אנכי לבוא למעלה להטרקלין ושם הלא אהיה מוכרח לצפות להקב"ה שיזכני לישב בג"ע ולקבל מרב טוב הצפון ליראיו וגם לעמוד בתחיית המתים ולזה צריך הרבה והרבה יותר רחמים ממה שצריך האדם לענין פרנסתו בעוה"ז כמו שאנו אומרים בכל יום בתפלה מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים וא"כ כשאתרחק ח"ו מהקב"ה בעוה"ז גם הוא יתרחק ממני שם בעולם הגמול ומי ירחם עלי בלתו. וזהו שאמר הכתוב הלה' תגמלו זאת עם נבל דהיינו ששכחו את הטובות שהטיב להם מכבר כמו שסיים הוא עשך ויכוננך גם לא חכם דהיינו להבין את הנולדות שיש בידו עדיין להטיב לכם והוא ימות המשיח ועוה"ב והאדם יהיה מוכרח אז לקוות להש"י בכל זה כי בלתו אין להושע וא"כ כשהאדם חוטא בעוה"ז ונדמה לו שהוא בורח מלפני הקב"ה ואינו חושש עליו הלא או יכוסה בכלמה פניו לעוה"ב כשיצטרך הנפש בעת עמדו לפני כסא הכבוד לבקש איזה טובה מהש"י לענין תחיית המתים וכדומה לזה והוא כעין מה שהשיב אספסיאנוס לר' יוחנן בן זכאי אי מלכא אנא עד השתא אמאי לא אתית לגבאי ופן יאמר לו הקב"ה ג"כ עד האידנא בעולם העשייה לא חששת כלל על כבודי ועל כבוד תורתי ועתה בעת צר לך באת אלי) וכמעט כל דברינו מבואר ברש"י בקצרה בלשונו כדדכו הטוב:)** בשביל הנאה קלה בעו"ז לעבור על רצון מלך מלכי המלכים הקב"ה ובפרט כשישאנלוהו ויאמרו לו טפה סרוחה איך לא יראת למרוד בבוראך עמוד בדין והכר מעשיך ואם אין אתה יכול להשיב מי יוכל להשיב עבורך כמה יכוסה אז כלמה פניו ולהיפך כמה יגדל שכרו כשיתגבר על יצרו כאשר בארנו מעט בספר הזה ואם יזרז בזה לחבירו וכיוצא בזה בשאר עניני מוסר המכניסים יראת הש"י ואהבתו בלב האדם כמה יגדל שכרו עבור זה לפני אדון הכל וכדאיתא בזוהר ח ש פרשת לך וז"ל ואמר ר' אבהו בא וראה כמה שכרו של אדם העושה לאחר לחזור בתשובה מנ"ל ממה דכתיב ומלכי צדק מלך שלם תני ר' חייא רבה בשעה שנשמת הצדיק המחזיר בתשובה לאחרים יוצא מן הגוף מיכאל השר הגדול המקריב נפשות הצדיקים לפני בוראו (אינו ר"ל קרבן ממש אלא שהוא מקרב אותם ומביאם בהיכל ה' ומספר שם גודל זכיתם וכאשר נזכר במקום אחר) הוא יוצא ומקדים שלום לנשמתו של אותו צדיק שנאמר ומלכי צדק זה מיכאל ראש שומרי שערי צדק מלך שלם זה ירושלים של מעלה הוציא לחם ויין שהקדים ויצא לקראתו ואמר לו שלום בואך עכ"ל וגם בעוה"ז יזכה שימשך עליו חוט של חסד עבור זה וממילא ימצא חן בעיני הכל כדאמרינן בתמיד דף כ"ח:

תוכן העניינים

מחנה ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה