אור ברסלב
מחנה ישראל חלק ראשון › פרק יט

מחנה ישראל· רבי ישראל מאיר הכהן מראדין

חלק ראשון · פרק יט

פרק יח

בפרק זה יבואר גודל שכר האדם ששומר עצמו מזה העון בכמה וכמה ענינים בזה ובבא:

ועתה נתחיל בעזה"י לבאר את גודל שכר האדם ששומר עצמו בחייו מזה העון. כל מי שהוא גדור מן העריות ופרוש מהן נקרא קדוש לה' כמו שכתוב דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו ופירש רש"י (והוא מהתורת כהנים) הוו פרושין מן העריות ומן העבירות שכל מקום שאתה מוצא בו גדר ערוה אתה מוצא בו קדושה והוא ממשיך על עצמו עי"ז הקדושה מלמעלה כדאמרינן (ביומא ל"ח) ח"ר והתקדשתם והייתם קדושים אדם מקדש עצמו מלמטה מקדשין אותו מלמעלה מעט מקדשין אותו הרבה בעוה"ז מקדשין אותו לעוה"ב. ובאמת כמה צריך האיש הישראלי להתקדש במעשיו ובפעולותיו אחרי שאנחנו נקראים על שמו של הקב"ה שהוא קדוש בכל מיני קדושות וכדאיתא בתנחומא על הפסוק קדושים תהיו וז"ל לפי שהדבקתי אתכם למתני שנאמר כי כאשר ידבק האזור על מתני איש וגו' לפיכך קדושים תהיו כי קדוש אני אמר הקב"ה לישראל הואיל ונתקדשתם לשמי עד שלא בראתי העולם היו קדושים כמו שאני קדוש וכו' עי"ש. ובפרט מי שבא ח"ו דבר עבירה לידו וניצול ממנה כמה זכותו גדול כדאמרי' בקידושין (ל"ט) ר' חנינא בר פפי תבעו ההיא מטרוניתא לזנות וכשראה שאין לו מקום להנצל ממנה ערק ונטמן כל הלילה בההוא מרחץ שהיה מצוי בו מזיקין הרבה דכי הוו עיילין ביה אפילו בשנים וביום היו נזוקין ולמחר אמרו ליה רבנן מאן נטרך א"ל שני נושאי קיסר שמרוני כל הלילה (פי' מלאכי השרת נדמו לו כנושאי קיסר ועל שם הכתוב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך וגו' ומה שנדמו לו כנושאי קיסר להורות שבמצוה זו נעשה מרכבה כביכול להקדושה העליונה) אמרו ליה שמא דבר ערוה בא לידך וניצלת הימנה דתנינא כל הבא דבר ערוה לידו וניצול הימנה עושין לו נס. גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו כגון רבי צדוק וחביריו רבי צדוק תבעתיה ההיא מטרוניתא (ואשה חשובה היתה שאין יכול ליפטר ממנה ומסור בידה להרגו, רש"י שם) אמר לה חלש לי ליבאי ולא מצינא איכא מידי למיכל אמרה ליה איכא דבר טמא אמר מאי נפקא מינה דעביד הא אכיל הא ופירש"י מאי נפקא מינה דהא מילתא דלא נזדמן לי אלא מאכל טמא יש לי ללמוד מכאן דעביד האי הבועל ארמית ראוי למאכל סמא) הסיקה התנור לצלות שם המאכל טמא וסליק רבי צדוק ויתיב בגויה אמרה ליה מאי האי אמר לה דעביד הא נפל בהא (ר"ל באור של גיהנם) אמרה ליה אי ידעי כולי האי לא צערתיך. רב כהנא הוה קמזבין דיקולי (סלים שנשים נותנות שם פלכיהן) תבעתיה ההיא מטרוניתא אמר לה איזיל איקשיט נפשאי סליק וקא נפיל מאיגרא לארעא אתא אליהו קבליה א"ל אטרחתן ארבע מאות פרסי (שהייתי במקום אחר רחוק ד' מאות פרסה רש"י) וכו' עיי"ש. מכל זה יש לו לאדם ללמוד כמה צריך האדם להתגבר על יצרו ואפילו להסתכן בעצמו ליפול מאיגרא לארעא או להכנס בתנור של אש ולא לעשות עבירה זו ח"ו כי באמת האש שלמעלה יהיה חזק הרבה והרבה יותר מהאש שלנו כי אפילו במדור הראשון של גיהנם כבר גדול כחו עד ששים פעמים משלנו וכל מדור ומדור נתגדל האש יותר ויותר עד ששים פעמים כידוע. ולבד זה הרבה מיני בזיונות וכלמות קודם שבא להגיהנם שהולכין אחריו המונים המונים של מלאכי חבלה ומכריזין ואומרין דא פלניא דמריד במאריה ולא חס על יקרא דמאריה ווי ליה לעילא ווי ליה לתתא (וכעין זה אמרינן בקידושין מ' כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם מאי היא אמר ר"י זה העובר עבירה בסתר) אבל אם הוא מתגבר על יצרו לכבוד קונו וניצול מן העבירה זכותו קיימת לנצח עבור זה אף לכל דורותיו הבאים אחריו וכדאיתא בספרא ויקרא ר' יוסי אומר אם אתה רוצה לידע מתן שכרן של צדיקים צא ולמד מאדם הקדמוני שעבר על מצוה אחת ראה כמה מיתות נקנסו לו ולדורותיו ולדורי דורותיו עד סוף כל הדורות ומדה טובה מרובה שעל ידי מצוה אחת מזכה לו ולדורותיו ולדורי דורותיו עד סוף כל הדורות. והקב"ה בעצמו מעיד עליו מלמעלה כי אפילו על סתם רווק הדר בעיר ואינו חוטא איתא בגמרא שהקב"ה מעיד עליו למעלה וכ"ש בזה שבא דבר עבירה לידו. בא וראה במה זכה יוסף לאותה הגדולה בשביל שכבש יצרו ומסר נפשו כדי לעשות רצון קונו כי היא פתתה אותו בכל יום ויום בכמה מיני פתויים ואיומים וכדאיתא במדרש שאמרה לו אם לא תשמע לי הריני חובשך בבית האסורים וענה ע"ז ה' מתיר אסורים הריני מכור עיניך וענה ה' פוקח עורים הריני כופף קומתך וענה ה' זוקף כפופים ואפילו בשעה שהיה כבר חבוש בבית האסורין שהיה רואה עצמו שבוי היא היתה נכנסת בכל יום ויום לבית האסורין ותפתהו ואעפ"כ לא שם יוסף לבו לזה והיה משים בטחונו בהש"י שבודאי יעזור לו לבסוף. וכה"ג מצינו בבועז שאחז"ל שלפי שהיה יצרו מפתהו ואמר לו אתה פנוי והיא פנויה נתגבר על יצרו ונשבע חי ה' שכבי עד הבוקר מה היה לבסוף זכה שיצאו ממנו מלכי בית דוד. ונמצא בספרים הקדושים על הגאון בעל הלבוש שלכך זכה מן השמים לעשות החבורים הנחמדים שלו והם ספרי הלבושים שפעם אחת בימי בחרותו היה לו נסיון גדול שבא אצל דוכסית אחת לסחור סחורה ופתתה אותו לעבירה ולא היה לו שום מקום להמלט ממנה שהיה חצרה סגור אם לא תחת מקום בית הכסא ובזה את עצמו ונס ונמלט דרך אותו מקום הבזוי הנ"ל והיה לבוש אז בכמה מיני בגדים וימאס וילכלך את כולן ולכך זכה אח"כ מן השמים לחיבור הלבושים. עוד נמצא בספרים הקדושים שמי שמתגבר על יצרו בדבר ערוה זוכה ומאיר על ראשו אור מן השמים ובדורות הראשונים היו רואין זה בעיניהם וכדאיתא בסנהדרין (ל"א ע"ב) בהא דשלחו ליה למר עוקבא לדזיו ליה כבר בתיה ופירש רש"י שם שמצא בספר אגדה שנתן עיניו באשה אחת ואשת איש היתה והעלה לבו טינא ונפל בחולי לימים נצרכה ללוות ומתוך דוחקה נתרצית לו ונתגבר על יצרו ופטרה לשלום ונעשה לו נס ונתרפא מחליו וכשהיה יוצא לשוק היו רואין שאור דלוק על ראשו מן השמים. ועל כיוצא בדברים אלו אחז"ל בכמה מקומות יש קונה עולמו בשעה אחת על כמה מעשיות שאירעו בדורותיהם. ע"כ צריך לידע כל איש ואיש בדורותינו אם נזדמן לו איזה ענין של איסור ונתגבר על יצרו לכבוד הש"י בודאי יזכהו הקב"ה למדרגה רמה בעוה"ב שיהיה לאות ותפארת בתוך ישראל וגם בעוה"ז לו ולכל דורותיו הבאים אחריו שיהיו מגבורי ישראל (היינו הגבורים האמתים כנגד יצרן וכמאמר התנא איזהו גבור הכובש את יצרו) ויזכו לעשות תמיד הטוב והישר בעיני ה' וכמו שאמר הכתוב אשרי איש ירא את ה' במצותיו חפץ מאד מה כתיב בתריה גבור באדץ יהיה זרעו דור ישרים יבורך וגו' וכה"ג איתא במדרש רבה פ' תזריע לענין יהויכין מלך יהודה שנשבע עליו הקב"ה שיכרת זרעו כמו שנאמר (ירמיה כ"כ) אם יהיה כניהו בן יהויקים וגו' ואחרי כן כשתפסו נבוכדנצר והושיבו במאסר לבדו ובהמשך הזמן ממילא היה נכרת זרע דוד כי שאר זרע דוד כרת מכבר ובקשו הסנהדרין לרעותה של אשת נבוכדנצר שתבקש אותה שתבקש מנבוכדנצר שיתנו ליהויכין אשתו עמו ג"כ בחדרו שם וכן היה שהרשה לשלשל לו אשתו דרך גג בית האסורים שלו כי נבוכדנצר לא פתח אסיריו ביתה וכשבא להזקק לה אמרה לו טיפה קטנה של דם ראיתי ותיכף פירש ממנה עד שתספור ימיה ותטבול ואמר הקב"ה בארצי לא שמרתם תורתי ועכשיו חזרתם מדרככם הרע ונתמלא הקב"ה רחמים עליו והשאיל הקב"ה על שבועתו לפני פמליא של מעלה ונולד אח"כ ליהויכין בן אשר האיר לכל ישראל אשר על ידו נבנה בית שני והוא זרובבל בן שאלתיאל והוא הוא נחמיה בן חכליה כמו שאמרו חז"ל. ותחת שאמר עליו הקב"ה בתחלה כי אם יהיה כניהו בן יהויקים חותם על יד ימיני משם אתקנך נאמר עליו לבסוף ושמתיך כחותם (חגי ב' כ"נ). הנך רואה מזה את בירור דברינו שתחת שהאדם מתגבר על יצרו לכבוד הש"י בזכות זה יצאו ממנו אנשים המאירים להעולם בתורתם ובצדקתם (והיא מדה במדה דע"י עריות נולדו רשעים גמורים ועליהם נאמר וברותי מכם המורדים והפושעים בי כדאיתא נדרים ב' ובזכות זה ששומר עצמו מלהרבות פושעים ומורדים נגד הש"י יתן לו הש"י בנים צדיקים וחסידים) ומה מאד ישמח לב האב עי"ז בזה ובבא כמו שאמר הכתוב בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני:

תוכן העניינים

מחנה ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה