אור ברסלב
מחנה ישראל חלק ראשון › פרק יח

מחנה ישראל· רבי ישראל מאיר הכהן מראדין

חלק ראשון · פרק יח

פרק יז

בו יבואר כמה צריך האדם להתגבר תמיד על יצרו שלא ליתן לו שום פתח ולברוח מחברת אנשי רשע. גם יבואר בו שבודאי הקב"ה יסייעהו להאדם ולא יתיאש האדם את עצמו:

אמרו חז"ל (ברכות ה') אמר ר' לוי לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר שנאמר רגזו ואל תחטאו. והכונה שבאמת יש באדם מלחמה פנימית והם שני כחות המתהפכים אחד מושכו לטוב והוא היצ"ט ואחד לרע והוא היצה"ר והמלחמה הזאת היא תמידית בכל יום מימי חייו שבכל יום היצה"ר מתגבר על האדם בתחבולות שונות ומבקש להחטיאו בעונות החמורין כדי שיהיה יכול אח"כ לקטרגו וליטול נשמתו ואפילו למי שהוא בחזקת כשר וצדיק כמו שאחז"ל א"ר שמעון בן לקיש יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו שנאמר צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו שנאמר ה' לא יעזבנו בידו ואם הוא מתבונן שהאדם לא יציית לו בשום אופן לחטוא במזיד הוא מפיל על האדם עצלות מלהתבונן על דרכיו ועי"ז נלכד בשוגג בכמה עונות ועי"ז יש לו אח"כ פתח להחטיאו במזיד ג"כ כמו שאחז"ל (תנחומא פ' ויקרא) כל העושה עבירה בשוגג נפתח לו פתח שיחטא אפילו במזיד וכו' לפיכך אם חטא בשוגג אין סימן יפה לו עי"ש זהו שאמר הכתוב צופה רשע לצדיק כמו הצופה העומד בגובה העיר הוא צופה ומביט בכל רגע כן היצה"ר אין מעלים עין מן האדם בכל היום פן יהיה יוכל להחטיאו באיזה אופן אם בשוגג ואם במזיד אם בקום ועשה עבירה או להעלים עין מקיום מצות התורה ומלמודה ע"כ צריך האדם לעשות בהפכו להרגיז בתמידות היצ"ט עליו וזהו שאמר ר' לוי לעולם ירגיז אדם יצ"ט וכו' שנאמר רגזו ואל תחטאו ר"ל שבזה שבתמידות ירגיזו עליו ממילא יהיה נשמר אפילו מעבירה בשוגג שנקרא קרא חטא וכ"ש שלא יבוא למזיד וכשיהיה האדם רק משים עין עי"ז ממילא לא יוכל היצה"ר להחטיאו. ולא יפחד האדם מריבוי כחות היצה"ר אפילו אם עצמו חייליו כי מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך כי באמת כאשר יתבונן האדם רק מעט בגודל שכר המצוה שאין לה ערך ותכלית כמו שאחז"ל יפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז ולהיפך גודל היסורין והכלמות שיסבול זמן רב בעולם העליון עבור הנאת העבירה של שעה קלה בעוה"ז וכבר כתב הרמב"ן ששעה אחת בגיהנם קשה מיסורי איוב כל ימיו כשיתבונן רק מעט באלו הענינים ממילא יברח מן העבירה כבורח מן האש וגם כבר אחז"ל הבא לטהר מסייעין אותו וכמו שאמר הכתוב צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ה' לא יעזבנו בידו וכבר אמר לנו הכתוב ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע ובחרת בחיים מזה נשמע שרשות נתונה ביד כל אחד להיטיב מעלליו ולישר פעולותיו ולבחור דרך החיים והטוב. ואיתא בספרי פרשת האזינו אל אמונה ואין עול שלא ברא בני אדם להיות רשעים אלא צדיקים (פי' אפילו אם מראה אדם שהוטבע בו כחות רעות תדע שהוטבע בו ג"כ בנפשו כח טוב כנגדו שיהיה יוכל להתגבר על יצרו דאל"ה יש ח"ו עול בחוקו יתברך על העונש שמענישם אח"כ) וכן הוא אומר אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים (ר"ל הקב"ה שנקרא צדיק וישר ברא את האדם בצלמו להיות ג"כ ישר מאד אך המה בקשו חשבונות רבים שנשתעבדו ליצה"ר שבלבם ויצאו מדרך הישר ואם ירצה האדם להתגבר על יצרו בודאי יש ביכלתו כי הקב"ה נתן כח להאדם שיהיה הוא המושל על יצה"ר והיצה"ר יהיה לו בבחינת עבד אף לסייע לו באיזה ענינים לצורך התכלית ככתוב ואתה תמשל בו וכתיב מפנק מנוער עבדו והדברים ארוכים). היוצא מדברינו שצריך האדם להתחזק תמיד בכל יום מימי חייו שלא לחטוא אפילו בחטא קל מכ"ש שיזהר מאד שלא יבוא ח"ו לעונות החמורין כמו עריות וכדומה כי נפשו הוא משחית בזה כמו שאמר הכתוב נואף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה ובודאי אם יתן עיניו ולבו על השמירה בודאי הקב"ה יעזרנו כמו שכתוב צופה וגו' ה' לא יעזבנו בידו *):

ועיקר הכל בענינים אלו שבא ברוב ע"י חברים רעים לברוח ממסבתם כבורח מן האש כי אנשים כאלו כבר קבע היצר את דירתו אצלם בשלמות ועושה אותם שלוחים לירות בחצים גם בנפשות חבריהם והחצים הם נבלות הפה וליצנות שהם מדברים כי בזה מיפים כל איסור ומגרים יצה"ר בנפשם ובנפש חבריהם ומסבבים כל רע וכמו שאחז"ל הרבה חברים רעים עושים ואפילו אם ייעצוך ויפתוך שרק תלך בדרך אתם ולא תעשה כמעשיהם אפ"ה ח"ו לא תשמע להם כי זהו הסתת היצה"ר גופא וכאשר נעתיק לקמן מאמר חז"ל בזה וכמו שאמר הכתוב אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים וכבר צווח שלמה ואמר בני אם יפתוך חטאים אל תבא. אם יאמרו לכה אתנו וגו' בא וראה אומנתו של יצה"ר בזה האיך הוא מסית לאדם שכך אחז"ל שהוא עומד באמצע פלטיא ובשעה שהוא רואה אדם שהוא ממשמש בעיניו ומתקן בשערו ומסתלס בעקיביו הוא אומר הדין דידי ובא לו מאחריו כהלך זה העובר ממקום למקום ומספר שמועות וחידושים ואומר יש במקום פלוני קורת רוח בשחוק וליצנות ותפלות אוי לו לבן אדם שסופו רמה ואינו מוצא קורת רוח בחייו ואמרו חז"ל שם ע"ז דמי שהקב"ה חפץ בו אוטם את אזנו ועוצם את עיניו ממנו ואינו משגיח עליו אלא מניחו והולך לו אף הוא (ר"ל היצה"ר) כיון שרואה שאין האדם משגיח בו מניחו והולך לו אבל מי שאין הקב"ה חפץ בו כשהוא שומע את דבריו (ר"ל של יצה"ר המסיתו) מחזיר ראשו לאחוריו ואומר לו אחי מה אתה אומר אף הוא כיון שהוא רואה שהאדם משגיח לדבריו מתקרב אצלו ונושא ונותן עמו כאורח זה הרגיל עמו לפעמים ואומר לו אחי שמא עברת במקום פלוני ראית שם שחוק וליצנות צורות נאות ובריות מפוארות שהאדם משתדל בהן חיי ההבל הזה אשרי מי שעובר לשם ורואה את מעשיהן וממלט נפשו מהן כמה הוא זוכה לנפשו וכן הוא הולך ומשתדל עמו בדברים הללו עד שהוא מסיתו לילך לשם ואף הוא הולך עמו ואינו מניחו (ר"ל לילך לבדו) כיון שהוליכו לשם מחליק אליו בעיניו למצוא עונו לשנוא והרי הוא נעשה כבעה"ב הנעשה סרסור בין ב' תגרים הוא מתחיל למתק לפניו את העבירות ואומר לו ראה הממון הזה כמה הוא חביב זונה זו כמה היא נאה העון הזה כמה הוא מתוק ממי אתה ירא אין מי רואה אותך ואין מי יודיעך לבריות שמא תאמר אבינו שבשמים רואה אותך עזב ה' את הארץ וכי אפשר שלא ירחם על כמה בריות שברא בעולמו מה שדי לאלו יהיה די גם לך והולך ומסיתו בדברים הללו עד שהוא נכשל בעבירה ומאבד חייו מן העולם ולאחר שהכשילו ולכדו במצודתו יושב ומתהולל עליו וכן הוא אומר כי הלל רשע על תאות נפשו זה יצה"ר שהוא יושב ומתהולל על הבריות ומתהלל בעצמו על שעלה בידו להטעות את הבריות עכ"ל ובדברי המדרש הזה ניחא לי מאד מה שאנו רואין בחוה שאחר שעשה אדם איזה עבירה מצוי מאד שמתחרט ע"ז והסיבה לזה כי היצה"ר המטעה את הבריות מתנהג בזה כמו אחד מאנשי לצון ומרמה שרצה להטעות לאחד ולהושיבו עד הצואר בלילה במקום טיט ורפש מה עשה.

**(הגה"ה ונ"ל לאמר עוד שכונת הכתוב כמו הצופה שצופה ומביט בכל רגע כדי שלא יבוא מי ללכוד העיר ואם הוא רואה האויב בא תיכף הוא רץ ומגיד לאנשי העיר כדי שיתאספו להלחם אתו כ' היצה"ר הוא צופה מרחוק ומפיל על האדם בי רגע סרדא ועצלות מלמוד התורה ומקיום המצות כדי שיתחזק הוא בכל כחותיו ואם הוא רואה שהיצ"ס בא לאדם ומיעצהו ללמוד התורה וקיום המצות תיכף מאסף לכל מחנותיו והוא החומר וכל עניניו (דהיינו מאכלו ומשתהו ומלבושי ודירתו וכדומה) כדי שגם המה יעוררו להאדם ויסייעוהו בפיתויו שלע"ע אין עת לקיום התורה ומצותיה באשר שלא השלים עדיין את חוקם וכן כחותא הרוחנים הוא מעיררם שגם הם יחטיאו את האדם ככה הוא מתנהג עם האדם כל ימיו השם ישמרנו ממנו:)** נדמה לו כאחד ממכיריו ואוהביו ונתן לו כמה מיני מעדנים עד שפתהו שילכו ביחד לטייל בחוץ להעיר וגם שם נתן לו כמה מיני מתיקה ונשתהו הרבה בהטיול עד שבין כך ובין כך חשך השמש ולבסוף אמר לו ידידי אני מתבונן בך שאיש אמונים אתה ולא תגלה הדבר לאחרים אם תקבל על עצמך שלא לגלות דבר סתר שבדעתי לספר לטובתך וקבל עליו ויען ויאמר לו תדע אחי שבזו הבקעה הנראה למרחוק אף שבתחלתה הוא טיט ורפש שכל אנשי העיר משליכין שם אשפותיהן אבל בסוף הבקעה אני מקובל מזקני ששם יש אוצר עמו שטמנו אויבינו בעת שברחו מן העיר בעת המלחמה וע"כ ידידי לא נתעצל ונבוא יחד דרך הטיט והרפש עד מקום האוצר הגדול שעי"ז נהיה מוצלחים נצח ובאמצע היום לא נכון לחפש אחר אוצר פן יראה מי ויבין אבל עתה העת מוכשר לזה וזה השוטה נתפתה לדבריו וילכו יחד וזה האיש מרמה ידע ששם יש מקום אחד עמוק מאד ונשמר שלא לבא בעומק הטיט זה כ"א טבל קצת רגליו בטיט ורפש באיזה מקומות וחבירו השוטה ברוב החשק להאוצר רץ בבהלה ונכנס עד צוארו באותו עמק הטיט וכראות האיש לצון את זה תיכף נשתמט מהבקעה והשאירו לבדו והוא רץ ממנו ויצעק רעהו הטבוע בטיט אליו מרחוק ויתחנן לו במר נפשו הושיעה לי ידידי והוציאני שלא אטבע בטיט כי נכנסתי בו כבר עד צוארי ולא פנה האיש לצון אליו כלל ויאמר לי אי שוטה כמה יגיעות היה לי עליך וכמה מיני מעדנים נתתי לך עד שפתיתך להושיבך במקום הנחמד הזה ועתה תאמר לי שאוציאך ולא כן אעשה לך כשאבוא להעיר אספר לפני כל יודעיך ומכיריך שידעו הכל את גודל חכמתך שחשבת שבמקום המאוס המלא טיט ורפש והוא המקום הבזוי מכל המקומות שם ימצא אוצר נחמד. והנה כשהלך האיש מרמה מעיניו והוא נשאר לבדו בלילה בבקעה שקוע עד צוארו במקום טיט ורפש והוא צועק ווי ווי ואין מושיע לו כמה מהחרטה והתמהון היה לו על עצמו איך נתפתה מתחלה לילך אחריו במקום ציה ושממה באישון לילה ואפלה עבור דמיונות של שוא והבל שפתהו ונדמה לו כידידו. כן הדבר אחי בענין היצר שרוצה להכניסו לאדם במקום טיט ורפש באישון לילה ואפלה שלא יוכל לצאת ממנה והוא בעומקא דתהומא רבא ששם הוא מקום תהו וחשך מקום שבו נאסף הזוהמא מכל העונות מקום ציה וצלמות מקום המזיקין רחמנא ליצלן ע"כ הוא ממתק לפניו את העבירות מעט מעט בכמה מיני פיתויים כמו שמצייר המדרש הנ"ל עד שלבסוף הולך עמו היצה"ר יחד ומפתהו בדרך שאינו רוצה שיעשה העבירה אדרבה עי"ז ימצא אוצר נחמד שם דהיינו שיתחזק על יצרו שם ויהיה שכרו גדול עבור זה והולך אחריו כשור לטבח ולבסוף כשבא לשם מתגבר עליו היצה"ר בכל כחותיו עד שהאדם מתיר לנפשו לעשות העבירה ונכנס ברפש וטיט עד צוארו ותיכף אחר עשיית העבירה מסתלק היצה"ר ממנו כי הוא עולה למעלה לקטרג עליו ונשאר האדם לבדו והוא מתפלא על נפשו איך נתפתה אחר יצרו לדבר שטות כזה שיהיה מוכרח אח"כ לילך עבור זה במקום ציה וצלמות מקום המזיקין והקליפות ומי יוכל לשער את גודל אכזריות שעושין עם הנפש השם ישמרנו מהם. והנה מדברי המדרש הנ"ל למדנו שעיקר הסתת היצה"ר להאדם הוא רק שילך בדרך את חבורות הרשעים שלו ולבסוף ממילא נלכד במצודתו ע"כ השומר נפשו יתן אל לבו שלא ליתן לו ח"ו שום פתח בזה ויברח ממסיבת רשעים אלו כבורח ממדורת אש. גם ישמור האדם את עצמו מכל דבר המביאו לידי הרהור עבירה שכך אמרו חכמינו זכרונם לברכה שכל המביא עצמו לידי הרהור אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה שנאמר וירע בעיני ה' אשר עשה וימת גם אותו וכתיב כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע צדיק אתה ה' לא יגור במגורך רע וכל מי שמגרה יצה"ר בעצמו נקרא רע שכך אומנתו של יצה"ר היום אומר לו עשה כך ולמחר עשה כך עד שאומר לו לך עבוד אלהים א אחרים או לגילוי עריות והולך ועובר ואחז"ל כל המקשה עצמו לדעת יהא בנדוי מפני שמגרה בעצמו יצה"ר. ועוד אמרו חז"ל מאי דכתיב ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה שלא יסתכל באשה נאה ואפילו פנויה בא"א ואפילו מכוערת ולא בבגדי צבעונין של אשה ולא בכל בהמה חיה ועוף בשעה שנזקקין זה לזה וכ"כ למה כדי שלא לגרות יצה"ר בעצמו וכתבו בספרים הקדושים שיש כמה וכמה מכחות החיצונים שעומדים מסביב לעין האדם ומפתים אותו שיפתח עיניו ויסתכל במקום האסור כדי להכשילו אח"כ בעצם האיסור או להביאו עכ"פ לידי טומאה בלילה השם ישמרנו מכתותם הרעות אוי להם לרשעים שמתפנקין אחר יצרם ואחר תאות לבם ואחר מראה עיניהם שטורדין את עצמן מחיי עוה"ז וסופן יורשין גיהנם, אשריהם לאלו שמכניעין את לבם ומשברים את רוחם לפני בוראם וזוכרין את יוצרם ומתגברים על יצרם ומשתדלין להתרצות במעשיהן הנאים לפני מי שאמר והיה העולם ועוצמים עיניהם כדי שלא ליהנות מדבר עבירה בעוה"ז ומתוך כך זוכין בעצמן להקביל פני השכינה כמו שלמדו חז"ל מקרא דכתיב עוצם עיניו מראות ברע וכתיב בתריה הוא מרומים ישכון וגו' מלך ביפיו תחזינה עיניך. והאלהים יסלק יצה"ר מקרבנו ויטהרנו מכל טומאותינו ויחדש בנו לב טהור ורוח חדשה ברחמיו הרבים אמן. ואם אירע שנכשל ח"ו פעם אחת בענין העריות יראה לעשות תשובה ע"ז ועיין לקמן בפרק כ"ו כ"ז שדברנו שם מענין התשובה

תוכן העניינים

מחנה ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה