מחנה ישראל· רבי ישראל מאיר הכהן מראדין
חלק ראשון · פרק י
בו יבואר שאסור להחמיץ המצות גם אם יכול להניח איזה מצוה אשר בשביל זה יקיים אח"כ מצוה אחרת גדולה הימנה (מח"א ונ"א בכלל ס"ח)
א
כתיב בתורה ושמרתם את המצות ואחז"ל דהוי כאלו כתיב המצות בחירק ר"ל שלא להחמיץ וליישן המצוה אלא מכיון שתבא לידו יעשנה וכ"ש אם יש לחוש שעל ידי השיהוי תתבטל המצוה לגמרי בודאי אסור להחמיץ המצוה. לכן אם חל העמדת המשמר של איש הצבא באיזה יום בבוקר ויש לו רשות להחליף על זמן אחר בודאי מחוייב לעשות כן כדי שעי"ז יוכל לקיים תיכף ק"ש בזמנה ותפלה ותפלין וכ"ש אם חל המשמר שלו בשבת ועי"ז יעבור איזה איסור אפילו רק איסור דרבנן בודאי צריך להשתדל להחליף על יום אחר:
ב
באם יש לפניו לעשות שתי מצות ואין ביכלתו לקיים שניהם רק אחת מהן יעשה את המצוה החמורה יותר כגון ציצית ותפלין תפלין חמורה שהיא קדושה ביותר וגם חובת הגוף וכן כל כיוצא בזה או אחת תדירה ואחת אינה תדירה כל כך יעשה המצוה התדירה יותר דקי"ל תדיר עדיף וכן אם מצוה אחת עוברת ואחת אינה עוברת יעשה העוברת:
ג
ודע עוד דמה שכתבנו למעלה דמכיון שתבא איזה מצוה ליד האדם יראה לקיימה תיכף לפעמים משתנה זה הענין כגון אם ע"י עשייתה היום לא יוכל לקיים למחר מצוה דאורייתא אחרת שהיא חמורה מזה מצוה דלמחר עדיף ולכן נראה באיש הצבא יהודי שצריך לילך על המשמר שלו בערב יוה"כ ויכול להחליף המשמר על יוה"כ ואם ילך בערב יוה"כ לא יוכל לקרוא ק"ש ולהניח תפלין באותו היום ולעומת זה יוכל למחר להתענות לא אמרינן בזה שאסור להחמיץ המצוה אלא מוטב שילך בעיו"כ של המשמר:
ד
ואפילו אם אינו נוגע לו זה לענין התענית רק לענין ק"ש ותפלה של יוה"כ ג"כ הלא קי"ל דמקודש קודם וקדושת יוה"כ חל על כל המצות ע"כ נדחית ק"ש דעיוה"כ משום ק"ש דלמחר (ולענין דחיית תפלין נשאר בנשמת אדם בסימן ס"פ בצ"ע) וכן ה"ה לענין קדושת שבת ויו"ט על כל שאר הימים. ע"כ אם נזדמן לו העמדת המשמר ביום עש"ק ועי"ז מוכרח לבטל ק"ש בזמנה ועוד איזה מצות אעפ"כ לא ידחה המשמר על הבוקר של השבת דמצות של שבת נקרא מקודש לענין המצות של עש"ק ויש חולקין בזה אם לא יצטרך לחלל את השבת ע"י המשמר והח"א בכלל ס"ח הסכים לסברא קמא. עוד כתב הח"א דדוקא בזמן מועט יום או יומים דבזה לא שייך שמא ימות אבל באיזה ימים צ"ע אם יש לדחות שום מצוה אפילו בשביל איזה מצוה חמורה דאפשר דחיישינן שמא ימות:
אע"ג דשהוי מצוי לא משהינן כדאמרן מצוה שבא לידך אל תחמיצנה דוקא כשיכול לעשות המצוה עכשיו כמו שיעשה לאחר זמן אבל אם אינו יכול לעשות עכשיו כמו למחר דאם ימתין יעשה מן המובחר מוטב שימתין יום או יומים כדי לעשות מן המובחר כ"כ בשולחן ערוך סימן תכ"ו אבל בספר חסידים כתב דאם יכול לקיים תיכף אף שאינו נאה כ"כ יקיים תיכף כ"ז לשון הח"א בכלל הנ"ל ונ"ל דבאיש הצבא כו"ע מודים דיש לנהוג כספר חסידים דמי יודע מה ילד יום ופן אח"כ לא יוכל לקיים כלל: