אור ברסלב
מחנה ישראל חלק ראשון › פרק ד

מחנה ישראל· רבי ישראל מאיר הכהן מראדין

חלק ראשון · פרק ד

פרק ג

בו יבואר גודל מעלת התפלה וחיובה:

ועתה נתחיל בעזה"י לבאר את מצות התדיריות כי להן משפט הקדימה ונבאר תחלה גודל מעלת התפלה וחיובה ואח"כ נבאר מצות ק"ש ותפלין וציצית ושארי דברים התדירין ואח"כ יתר הענינים הנצרכים לו:

כתוב בתורה ולעבדו בכל לבבכם ואחז"ל איזוהו עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה. וגודל מעלת התפלה דרך כלל הובא בגמרא הקדושה (ברכות ל"ב) א"ר אלעזר גדולה תפלה יותר מן מעשים טובים שאין לך גדול במעש"ט יותר מן משה רבינו ואעפ"כ לא נענה אלא בתפלה שנאמר אל תוסף דבר אלי וסמיך ליה עלה ראש הפסגה. ואר"א גדולה תפלה יותר מן הקרבנות שנאמר למה לי רוב זבחיכם וכתיב ובפרשכם כפיכם וגו'. וכמה גדול כח התפלה שהרי אחז"ל יפה צעקה לאדם בין קודם גז"ד ובין לאחר גזר דין ואיתא במדרש רבה פרשת תצוה על הפסוק קחו עמכם דברים ושובו אל ה' לפי שישראל אומרים הנשיאים חטאו ומביאים קרבן ומתכפר להם אנו אין לנו קרבן א"ל הקב"ה דברים אני מבקש ואין דברים אלא תורה א"ל אין אנו יודעין אמר להם בכו והתפללו לפני וכי אבותיכם לא בתפלה פדיתי אותם שנאמרו ויאנחו בני ישראל מן העבודה ובימי יהושע וכי לא בתפלה עשיתי להם נסים הוי אין אני מבקש לא זבח ולא קרבנות אלא דברים שנאמר קחו עמכם דברים ושובו אל ה' ואיתא במדרש תנחומא אין הקב"ה חפץ לחייב כל בריה אלא מבקש שיתפללו לפניו ויקבלם ואפילו אין אדם כדאי לענות בתפלתו ולעשות עמו חסד כיון שמתפלל ומרבה בתחנונים אני עושה חסד עמו ואיתא במדרש אגדת תהלים כשהיה דוד במערה בעת צרה ידע וראה שאין אדם עומד לא בממונו ולא בגבורתו ומהו עומד עליו תפלתו שנאמר קולי אל ה' אזעק. ועוד במדרש שם על הפסוק ה' אלהים צבאות שמעה תפלתי וגו' אמר להן הקב"ה לישראל הוו זהירין בתפלה שאין לך מדה אחרת יפה הימנה שהיא גדולה מכל הקרבנות שנאמר וכו'. וראה עוד את גודל מעלת התפלה שאפילו בעת הגזירה שגזר דריוש המלך שלא להתפלל ולבקש שום בקשה כ"א ממנו ואם יעבור אדם ע"ז ישליכוהו לגוב אריות היה דניאל טומן עצמו בעליתו והיה מתפלל ג' פעמים ביום כדכתיב בקרא. ע"כ צריך ליזהר כל אדם שלא לבטל ח"ו שום תפלה. ואיתא בגמרא מעוות לא יוכל לתקון זה שביטל ק"ש של ערבית או של שחרית או שביטל תפלה וכו' ומכ"ש איש הצבא שצריך לרחמי שמים יותר בכל עניניו כי הוא עומד כמה פעמים בסכנה בעת המלחמה וכדומה לזה וידוע הוא שבעת הסכנה מתעוררים כמה כחות הדין על האדם בודאי צריך ליזהר מאד תמיד בענין התפלה שלא יחסר לו בשום פעם כי זכות זה תועיל לו הרבה וכדאיתא בסנהדרין (מ"ד) א"ר אלעזר לעולם יקדים אדם תפלה לצרה שנאמר וגו' ר"ל אמר כל המתאמץ עצמו בתפלה מלמטה אין לו צרים מלמעלה שנאמר וגו' עי"ש עוד. וכל דברינו הוא ליזהר אפילו שלא לבטל תפלת המנחה וכ"ש תפלת ערבית ושחרית מה מאד יזהר בם איש הצבא שלא לבטל אותן ח"ו בשום פעם ברצונו כי לבד שמצות תפלה היא בעצמה מצוה גדולה עוד תלוי בה מ"ע גמורה והיא מצות ק"ש (כי מי שמתפלל ש"ע קורא ג"כ ק"ש עם ברכותיה) ובבקר גם מצות תפלין שאם ח"ו יתרפה מהתפלה ממילא לא יקרא ק"ש ולא יניח תפילין וידוע עונש הגדול שמגיע להאדם שאינו מניח תפלין וכמו שנכתוב לקמן ע"כ השומר נפשו ישמור בזה מאד:

ועתה נדבר קצת מענין המצות עשה דקריאת שמע. הנה ידוע הוא דק"ש הוא מ"ע של קבלת מלכות שמים וכמה גדולה היא המצוה הזאת שאנו מעידים על הקב"ה שהוא אחד וכדאיתא במדרש רבה פרשת ואתחנן על הפסוק מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ שכל הרקיעים פתח הקב"ה לישראל בעת קבלת התורה להודיען שאין אלוה אחר אלא הוא אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע מי לי בשמים חוץ מכבודך כשם שאין לי בשמים אלא אתה כך לא חפצתי אחר בארץ אלא נכנס אני בכל יום לבתי כנסיות ומעיד עליך ואומר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. ואמרינן בברכות (ו') שבעבור מצוה זו הקב"ה משתבח בישראל ואומר להן אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם (ר"ל דבר חשוב שאין כמוהו) שנאמר שמע ישראל וגו' ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם שנאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. וגם מקיים בק"ש המ"ע דוהגית בו יומם ולילה כדאיתא במנחות (צ"ט). ואיתא במדרש שכל הבריאה כולה כדאי משום ההיא מצוה בלבד. ואיתא בתנחומא פרשת לך אמר ר' מני לא תהא ק"ש קלה בעיניך מפני שיש בה רמ"ח תיבות כמנין אברים שבאדם אמר הקב"ה אם שמרת את שלי לקרות ק"ש כתקונה אני אשמור את שלך לכך דוד מקלס שמרני כאישון בת עין אמר לו הקב"ה לישראל שמור מצותי וחיה וכך אמר הקב"ה לישראל שמרו מצותי ק"ש ערבית ושחרית ואני משמר אתכם שנאמר ה' ישמרך מכל רע ישמור את נפשך. וכשהיו ישראל יוצאין למלחמה על אויביהם מצוה זו הגינה עליהן שינצלו מידם כדאיתא בסוטה (דף מ"ב ע"א) על הפסוק ואמר להם שמע ישראל דאמר להן הקב"ה לישראל אפי' לא קיימתם אלא ק"ש שחרית וערבית אי אתם נמסרין בידם הא למדת הזכות הגדול שיש לישראל עבור מצות ק"ש שחרית וערבית ע"כ צריך מאד ליזהר שלא לבטלה ח"ו בשום פעם ברצונו ועבור זה יהיה ה' אתו ויצילהו מכל צרה ומצוקה, ולהיפך ח"ו כמה גדול העונש מי שאינו רוצה לקבל על עצמו עול מלכות שמים ויוכל לגרום העון שימסר ביד אויביו ח"ו בעת המלחמה. גם יקח מוסר מעצמו אם היה מבקשו אחד משרי המלך ואפילו מן הקטנים לאיזה שירות ואפילו אם היה כבד עליו השירות ההוא האם היה מתעצל ח"ו וכ"ש אם המבקש הוא אחד מן השרים הגדולים ועל אחת כמה וכמה אם המלך בעצמו היה מבקשו בודאי היה שמח וטוב לב שזכה לשרת לפניו ולעשות רצונו ואם מתעצל ואינו מקיים רצון המלך הוא מורד במלך וראוי למות ע"ז וא"כ מה נשיב למלך הכבוד הוא אלהי השמים אשר נשמותינו בידו וכל ארחותינו מסורות אליו כשאנו מסרבים לקבל עלינו עול מלכותו ולעשות רצונו וזה שאמר הכתוב שחת לו לא וגו' הלה' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך וגו'. וה' ישים חלקנו מן הרצים לעשות רצונו כמו שכתוב נדעה נרדפה לדעת את ה' ויקויים בנו מקרא שכתוב את ה' האמרת היום להיות לך לאלהים וגו' וה' האמירך היום להיות לו לעם:

תוכן העניינים

מחנה ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה