מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון
חידושי הרב המחבר ז"ל שנמצאו סביבות הרי"ף ומפרשיו · למסכת בבא בתרא
בפרק חזקת דף קע"ז ע"ב כתב בספר המלחמות וז"ל א"כ יהא נאמן וכו' עד מ"ש מגו דאי בעי אמר מינך זבנתא וכו' נ"ב לא מהני האי מגו משום דמעיקרא לא ידע מה הוה טעין זה וכ"כ התוס' שם:
בפרק המוכר את הספינה דף קצ"ט ע"ב כתב הנ"י וז"ל וכתב הר' יוסף הלוי דאף בקנין ומסירה וכו' עד מ"ש דהא אינו יכול להקדישן דקי"ל כרבא וכו' נ"ב לא ידעתי אמאי אצטריך להביא ראי' מהקדיש דבפי' אמר רבא שם מכרו אינו מכור:
עוד שם דף ר"ד ע"ב כתב הרב בשה"ג וז"ל ולאו דוקא גבי עובד כוכבים כו' עד מ"ש מ"מ ליכא למ"ד שיעכבם השליח וכו' נ"ב לא הבנתי זה דהתם ה"ט דאי הולך כזכי זכו בו יורשי מי שנשתלחו לו אבל היכא שמי שנשתלח לו לא רצה לזכות בהם מנ"ל:
בפרק מי שמת דף רל"ד ע"א כתב הנ"י וז"ל והיכא דאמר מקרקעי ומטלטלי וכו' עד מ"ש דכיון דנייד אינו נקרא לא מקרקעי ולא מטלטלי וכו' נ"ב זה אינו דלא אמרו הכי אלא היכא דמכר את העיר דאז ודאי אין העבדים בכלל דשאני קרקע דנייד אבל היכא דאמר קרקע סתם אי עבדא כמקרקעי דמי ודאי שהוא בכלל אלא דאיכא לספוקי שמא כמטלטלי הוי ומשום הכי לא נפשטא בעיא מההיא דמכר את העיר והיכא דאמר מקרקעי ומטלטלי לא קנה עבדים כיון דהוא ספק אם הוא קרקע או מטלטלי לא הי' דעתו של נותן אלא ודאי קרקע או מטלטלי ואפי' בהקדש אמרי' הכי דתניא בפ' אלו מותרין המקדיש חייתו ובהמתו הקדיש את הכוי ופירש"י שהקדיש כל חיות ובהמות וכ"פ הרא"ש והטעם שלא הי' דעתו אלא על ודאי בהמה או חי' איברא דהר"ן פי' דחייתו או בהמתו קאמר ובפ"ב דבכורים תנן הכותב חייתו ובהמתו לבנו לא כתב לו את הכוי ופי' הרמב"ם דחי' או בהמה כתב אבל מדברי המפרש שם לא משמע הכי ועיין בריש פרקין גבי אם ילדה זכר יטול וכו' ילדה טומטום אינו נוטל:
בפרק השותפין כתב המרדכי סי' תק"ע וז"ל השיב רבי אברהם וז"ל המפריש וכו' עד מ"ש אלא לגבאי העיר יתננה וכו' נ"ב חולק עם תשובת מהר"ם שהביא לעיל סימן תפ"ז: