מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון
הלכות שלוחין ושותפין · סימן כו
ראובן שאמר לשמעון אני ממנה אותך שליח שתגבה מנה מלוי שחייב לי ותזכה בו ליהודה מהו מי אמרי' כיון שעדין לא באו המעות לידו ומחוסר גוביינא הם לא מצי להקנותם לאחר דאין אדם מקנה דבר שלא בא לידו וכיוצא לזה כתב הטור בשם הרמ"ה סי' רמ"ג דאם אמר לעדים כתבו השטר וזכו לפלו' אפי' כתבו לא זכו לו דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. איברא דלפי מה שפרש"י בפ"ק דמציעא גבי עדיו בחותמיו זכין לו אין נראה כן ומיהו עדין איכא למימר דהתם שאני משום דהדבר בידם לעשותו עכשיו ע"י קניין וכל שבידו לאו כמחוסר מעשה אבל הכא דאין הדבר בידו עכשיו שליח נמי לא מצי משוי ובהכי אתי שפיר להרמ"ה ההוא דעדיו בחותמיו זכין לו דהתם בידו של זה לגמור הדבר עכשיו על ידי קניין סודר:
ואיברא דאם היו הנכסים אצל לוי פקדון מעות בעין הגם דאין דרך קנייה לדמים מ"מ כיון דהדבר איתיה בעולם מצי לעשות שליח כדמוכח מפי' רשב"ם גבי לכשתלד קנה ואף ע"ג דלא מצי עביד השתא מצי לשוויי שליח וזהו דעת הרא"ש ור"ח ז"ל שהביא הטור בסימן ר"י דנראה דכי אמרינן כל מידי דלא מצי עביד לא מצי לשויי שליח היינו היכא דאין הדבר בעולם אבל דעת הרמ"ה אינו כן כמ"ש הטור בסי' ר"י: