אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות שלוחין ושותפין › סימן כג

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות שלוחין ושותפין · סימן כג

סימן כב

ראובן שעשה שליח לשמעון שילך ויקבל חובו מן העובד כוכבי' וכן עשה שמעון והלך ונתן לו העובד כוכבים בגדים בעד פרעון החוב ובבא שמעון עם הבגדים מצאו לוי ומכרם לו יורנו רבינו נר"ו:

תשובה הא מלתא איתיה בפרק הרבית דגרסינן שם עובד כוכבים שלוה מעות מישראל ובקש להחזירם לו מצאו ישראל אחר וא"ל תנם לי ואני אעלה לך כדרך שאתה מעלה לו כו' עד ואם העמידו אצל ישראל אסור משום חומרא ע"כ והקשו התוספות עלה דאמאי לא אסו' מדינא שהרי נעשה ישראל שני שלוחו של ראשון לקבל חובו מיד העובד כוכבים ותירצו דאין קבלה מן העובד כוכבים זוכה לישראל חברו מכיון דאין העובד כוכבים מפקיר נכסיו אלא בא לזכות מעותיו למלוה ע"י זה הלוה ואין לו כח לזכות שא"כ היה ישראל המקבל שלוחו לזכות במעותיו ואין שליחות לעובדי כוכבים ע"כ. ולכאורה נראה מדבריהם דאפי' כי עשה המלוה שליח לישראל חברו כדי שיקבל חובו מיד העובד כוכבים אין קבלתו זוכה לישראל המשלחו דהא הכא כי א"ל ישראל לעובד כוכבים תנם לזה הרי המלוה עשאו שליח לישראל שיקבלם בעדו כמ"ש התוספות בפרק הגוזל קמא גבי שליח שעשאו בעדים דכל שא"ל פה אל פה שלח לי ע"י פ' עשאו שליח וראי' ממתניתין דהשואל את הפרה. ואפ"ה הכא גבי עובד כוכבים לא מהני דא"א לישראל לזכות לחברו בממונו של עובד כוכבים אם לא יעשנו שליח וכמ"ש נ"י פ"ק דמציעא בשם הר"ן ז"ל דא"א לזכות לחברו מתורת שליחות אלא אם כן נעשה שלוחו של בעל הממון יע"ש. וכבר ראיתי להרשב"א ז"ל בחדושיו לשמעתין שכת' בהדיא דאפי' כי עשאו שליח לישראל שיקבל חובו מיד העובד כוכבים אין קבלתו זוכה לו וכ"כ מהר"ם הביאו הב"י בח"מ משם ר' ירוחם סי' ק"ה. אבל מדברי הטור ביו"ד סי' קס"ט אנ"כ שהרי כתב דאפי' לר"ת ז"ל אם ישראל השני אומר שבשליחות הראשון מקבלם אסור דשליח של ישראל הוא ע"כ וכן מסתברא שהרי כל שהישראל עשאו שליח לקבל בעדו תו אין אנו צריכים לשליחותו של עובד כוכבים וכמ"ש התוספות פ"ק דקדושין גבי ההיא דעבד מהו שיעשה שליח לקבל גיטו וכו' דנ"מ היכא דפירש לו האדון לישראל שאינו נותנו לו בתורת זיכוי אלא בתורת שליחות העבד וכגון דהשליח אמר עבדך עשאני שליח לקבל את גיטו וא"ל האדון הילך וכ"כ הריטב"א שם ומ"ש הר"ן שהבאתי דא"א לזכות לחברו מתורת שליחות אלא אם כן נעש' שלוחו של בעל הממון ה"ד במתנה דאין אדם עושה שליח לקבל מתנה מחברו כדאיתא בירושלמי דמ"ש אבל לענין חוב אינו כן דודאי שפיר משוה שליח ושליחו כידו ובח"מ הביא הב"י משם הרא"ש והר"ן ז"ל דתופס לבע"ח במקום שאין חב לאחרים מן הדין זכה דזכין לו שלא מדעתו ומפשט דברי הטור בי"ד שהבאתי נראה דאפי' לא שוויה ישראל המלוה שליח זכה לו דזכין לאדם שלא בפניו וכ"כ הב"י שם:

איברא דאיכא למידק דהא כיון דמיירי שם בשהישר' הראשון א"ל תנם לו מכי א"ל הכי הרי עשאו שליח לישראל לקבלם בעדו וא"כ כי נמי לא אמר השליח הכי הרי הוא שלוחו של ישראל כמו שהוכחתי לעיל דכל שאמ"ל פה אל פה שלח ע"י פ' הרי עשאו שליח אלא דאפ"ה לא מצי לזכות כיון דאין העובד כוכבים עושה שליח וכמ"ש התוס'. לכן נראה לע"ד דע"כ לא אמרינן עשאו שליח אלא היכא דאמ"ל הוא מעצמו שלח לי חובי ע"י פ' אבל הכא דא"ל לעובד כוכבים תנם לו בהלואה לאו שליח שוייה ואף על גב דישראל שני כי קבלם מהעובד כוכבים ע"ד ישראל קבלם וכאלו קבלם בעדו מ"מ כל כמה דלא עשאו שליח בהדיא אין זה יכול לזכות בהם שלא מדע' העובד כוכבים שהרי אם לא ירצה העובד כוכבים לתתם הרשות בידו:

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה