מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון
הלכות שכירות · סימן ז
והיכא דשכר בית לזמן ואח"כ ברחו מחמת המגפה לכאורה נראה כיון דהוי מכת מדינה יפסיד המשכיר וכ"כ ראב"ן ז"ל בסי' צ"ח אלא שכתב עוד דא"צ להחזיר המשכיר כל השכירות שלקח אלא כל א' יפסיד מחצה מדמי השכירות הזמן אשר ברחו משום דהכא הגזירה היתה על שניהם על הבתים להיות נדודים ועל האנשים להיות גולים עכ"ד. ולפי הירושלמי שהבאתי לעיל מפר' מי שאחזו דהקדים זוזי לאילפא ואח"כ נגב נהרא דפטרו רב נחמן להחזיר השכר איכא למילף דאפי' היכא דהוי מכת מדינה דקי"ל דהוי פסידא דמשכיר מ"מ אם הקדים לו השכר א"צ להחזירו דהא נגב נהרא הוי מכת מדינה והלכתא כרב נחמן כיון דעבד עובדא כמ"ש הרשב"א בחידושיו ואפי' הכי מצי א"ל המשכיר הא אילפא אייתי נהרא. ונראה דה"ט דכיון דהקדים לו השכירות נתרצה השוכר שיהא שלו לאלתר כמו שכתבו התוס' ז"ל בהאומנין גבי ספינה זו ויין זה דאם נטל לא יחזיר ולא דמי לנשרף כל העיר שכתבו בהגהת מיימון דאפי' נטלו השכר יחזיר דנשרף הבית דמי לספינה זו ויין סתם דהשוכר יכול לקיים תנאו והמשכיר אינו יכול לקיים תנאו וכדיהיב טעמא בהגהה שם משום דהשוכר אומר לו אנא הא קאימנא והמשכיר אינו יכול לקיים תנאו אבל הכא אין העיכובא מצד המשכיר שיכול לומ' הא ביתא קמך:
וראיתי למהרש"ך בח"ב סימן צ"ח שנשאל על ראובן ששכר חנות בשוק הקאזאזים לזמן שתי שנים ובתוך הזמן גזר המלך שלא ישבו קאזאזי' באותו השוק והשיב דה"ז מכת מדינה וא"צ ראובן לתת שכירות מאותו זמן ואילך ומהר"ש יונה הקשה ע"ד דכיון דשכירות ליומיה ממכר הוא מזלו של שוכר גרם והביא ראיה מאותה תשובה של הרשב"א שהבאתי לעיל יע"ש. ולכאורה נראה שאין מזה קושיא עליו דנדון הרב מהרש"ך הוי מכת מדינה והיכא דהוי מכת מדינה בודאי דהוי פסידא דמשכיר. אבל עדיין יראה דבנדון הרש"ך יש להעמיד השכירות ולחייבו לשוכר כיון דלא נשתנה החנות מכמות שהיה וראויה היא לאומנות אחרת אלא שלזה השוכ' אינה ראויה כה"ג לא שייך לומר מזליה דמשכיר גרם ונרא' דמה"ט כתב המרדכי דאם ברחו מחמת הדבר דצריך לתת כל השכירות והביאו הש"ך סי' של"ד משום דס"ל דהמכה לא נגזרה על הבתי' אלא על האנשים והמשכיר א"ל הא ביתא קמך וכן נראה מההיא דאמרי' בפ"ב דנדרים באשת כהן שנאנסה אי יש לה כתובה משום דמצי אמ"ל אנא הא קאימנא וגברא הוא דנסתחפה שדהו ומדאיצטריך לטעם דאנא הא קאימנא ולא סגי ליה לומר גברא הוא דנסתחפה שדהו ואפי' כי לא מצית איהי למיקם וכגון דנתקלקלה וסתה דיש לה כתובה ואפי' דהוחזקה בכך כמו שהוכחתי במ"א יר' דמיירי אפי' היכא שנשבית כל העיר דהוי מכת מדינה דאפ"ה יש לה כתובה דכיון דמצי א"ל אנא הא קאימנא גברא הוא דנסתחפה שדהו וכ"ש בנ"ד דמצי א"ל משכיר לשוכר זיל את והשכירה לאחרים: