אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות שותפות › סימן ח

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות שותפות · סימן ח

סימן ז

שותף שהלוה ממעות השותפות באבק רבית ולקח הרבית אי זכה בהם חברו כי לכאורה נר' דמאחר דקי"ל דאין שליח לדבר עבירה א"כ לא זכה חברו דלא מצי לזכות בעד חברו בדבר האסור וכה"ג כתב מהרי"ט בח"א סימן קט"ז דאע"פ שבא ליד המתעסק עדיין לא זכה בהם בעל המעות עד דנימא אבק רבית לא מפקינן מיניה. אבל מדברי הריב"ש בסי' תס"ה אנ"כ שכתב דבהקדש עניים אפי' אם נתן אותם ברבית קצוצה אם כבר לקח האפטרופוס הרבית זכו ביה העניים ואינם חייבים להחזיר יע"ש נראה דאפי' בדבר האסור מצי לזכות לחברו ולפי מאי דקי"ל דזכיה מדין שליחות קא אתי היה נראה לומר דכי אמרו אין שליח לדבר עבירה היינו שלא לחייבו למשלח אבל מ"מ זכה חברו באותו מעשה כיון דמינח ניחא ליה וכ"כ ר"ב ז"ל בחי' בסוגיין פ"ק דמציעא יע"ש והרשב"א כתב בתשו' הביאה הב"י בסי' קע"ז על שותף שאמר לחברו זיל גנוב ואם יארע לך שום נזק אני אשלם השיב ז"ל דאין שליח לדבר עבירה ובמה נתחייב זה לשלם ואע"פ שנהנה מאותה גניבה מצי א"ל בהיתרא ניחא לי באיסורא לא ניחא לי עכ"ל ויש לדון בדבריו במאי דנראה לכאורה דאע"פ שהגביהו הגנב אדעתא דידיה ודחבריה דלא זכה ביה חבריה משום דאין שליח לדבר עבירה ומשום הכי לא נתחייב זה בהיזק שאירע דא"כ מאי קאמר בתר הכי ואף על פי שנהנה מאותה גניבה מצי א"ל וכו' דמה לן במה שנהנה בתר הכי כיון דקי"ל שאין שליח לדבר עבירה וכי גנב לאו שליחותיה דחבריה קא עביד ועדיין לא זכה חברו בגניבה עד שירצה ליתנה ובאה לידו ובשלמא אי ס"ל דמיד שהגביה הגנב לדידיה ולחבריה זכה חברו ג"כ וע"כ צריך לחלוק עמו מכיון שהגביה אדעתא דידיה אתי שפיר דנהי דאין שליח לדבר עבירה מ"מ כיון שנהנה חברו מאותה גניבה ונתרצה למעשיו זכה הוא ג"כ באותה גניבה מעיקרא והוי כאלו שניהם גנבו ומתחייב ג"כ באותו נזק שאירע אם לא דמצי א"ל בהיתרא ניחא לי באיסורא לא ניחא לי כלומר דאני לא רציתי לזכות מבית הבעלים ולהיות גנב אלא מידך אני זכיתי בה והשתא איני כגנב ובה תרא באו לידי. ואע"ג דקי"ל בריש פרק הגוזל בתרא דגנב ובא אחר ולקחו מידו קודם יאוש בעלים דזה השני גנב מיקרי דכל כמה דלא נתייאשו הבעלים ברשותייהו קיימא נראה לע"ד דה"ד בישראל דאפי' מציאתו חייב להחזירה ואם לקחה לעצמו עובר משום לא תגזול אבל גבי עובד כוכבים כל היכא דאינו מוציאו מרשותו ממש אינו עובר על איסור גזילת העובד כוכבים ודמי לישראל שיש לו פקדון עובד כוכבים ומת העובד כוכבים דנראה מדברי ראבי"ה שהביא המרדכי פ"ק דקדושין דאין בו דין גזל ובמקום אחר הארכתי בזה ע"ל בהלכות גזילה העולה מהאמור דאם הגביה השותף הגניבה אדעתא דידיה ודחבריה זכה חברו וצריך לתת לו חלקו. ואצ"ל היכא דהתנו בהדיא מעיקרא אדעתא דהכי דמצי לזכות לחברו אפי' במידי דאסור וכ"כ מרן הב"י בסי' קע"ו בלי חולק יע"ש, אבל אין נראה כן מדברי התוספות פ"ק דמציעא דף ח' ע"א דקאמר שם אפי' למאן דאמר המגביה מציאה לחברו לא קנה חברו מתני' שאני דמיגו דזכה לנפשיה זכה נמי לחבריה תדע דאלו א"ל לשלוחו צא וגנוב לי הרי זה פטור משום דאין שליח לדבר עבירה ואלו שותפין שגנבו חייבים מ"ט לאו משום דאמרי' מיגו דזכי לנפשיה זכה נמי לחבריה ופירש רש"י ז"ל שותפין שגנבו שהגביה האחד לדעת חברו ג"כ ע"כ והתוס' דחו פירוש זה ופירשו הם דשותפין שגנבו מיירי שהגביהו שניהם כאחת מוכח מהכא דאין השותף מצי לזכות לחברו בדבר האסור וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל בהלכות גניבה. (א"ה מסוגיין זאת יש להוכיח דכיון דקי"ל אין שליח לדבר עבירה לא זכה חברו לכל הפירושים כסברת מהרי"ט ז"ל) ומ"ש הרמב"ם ז"ל בהלכות שותפין דשותף שעשה סחורה בנבילות וטרפות דצריך לחלוק עם חברו אינו סותר לזה דההיא לאו מדין זכיה הוא משום דזכה נמי לחבריה אלא משום דס"ל ז"ל דמעותיו קנו לו ולהכי צריך לחלוק עמו. אבל במידי דגניבה מאין הרגלים לומר שיזכה הוא לחברו ונחייב אותו לחלוק עמו כיון דהוא עצמו לא קנה הגניבה וצריך הוא להחזירה לבעלים ואפי' כי התנו מעיקרא נראה דלא מהני אם לא שנאמר דכל שהתנו מעיקרא מהני כיון דקי"ל דשותפין נעשו שכירים זה לזה וכפועל דמי דכל שהגביה השותף כאלו הגביה הוא עצמו דמי דקי"ל יד פועל כיד ב"ה כדאמרינן בפ"ק דמציעא והתם לאו מדין זכיה הוי דקאמר שם דאפי' למאן דאמר המגביה מציאה לחברו לא קנה חברו פועל שאני משום דידו כיד ב"ה וכאלו הגביה ב"ה דמי ומה"ט כ' ר' חננאל ז"ל דאפטרופוס של יתומים שתפס בשביל היתומים מועיל ואפי' במקום שחב לאחרים משום דאפטרופוס ידו כיד יתמי דמי ובמקום אחר הארכתי בזה והבאתי ראיה לזה מההיא דאמרי' פ"ק דקדושין גבי קנין אגב דאבעיא לן שם שדה לאחד ומטלטלין לא' מהו ומייתי מעובדא דר"ג דא"ל לר"ע ומ"ע נתון לר"ע כדי שיזכה לעניים ומקומו מושכר לו ודחי שאני ר"ע דכי יד עניים דמי כיון דגבאי הוא ועל פי הדברים האלו איכא לישובי דינו של הריב"ש ז"ל שכתב דכל שבא הרבית ליד אפטרופוס זכו בו עניים ואע"פ שאין שליח לדבר עבירה מ"מ אפטרופוס שאני משום דידו כיד העניים וכ"כ המרדכי בפרק קמא דבתרא גבי מעמד שלשתן יע"ש:

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה