אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות שותפות › סימן ז

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות שותפות · סימן ז

סימן ו

ושנים שהתנו שכל ריוח שיבא לידן יהא לאמצע אם הם אומנין כתב הרמב"ן ז"ל והביאו מרן הב"י בריש סי' קע"ו דנעשו שכירים זה לזה והוא שנתקבלו שכר זה מזה או שהתחילו במלאכה ויכולים לחזור בהם אלא במקח שלקח במעותיו במה קנאו הלה וא"ת נעשה כמגביה מציאה לחברו במה קנה שלא יחזור ויקח לעצמו עכ"ל. ונראה מדבריו שהוא מחלק בין הרויחו באומנותם דאז הוי לאמצע משום דכל א' שכור לחבריה כמו פועל שנשכר לב"ה ללקט לו מציאות דכל מה שליקט הוי של ב"ה ואינו יכול לומר לעצמי לקטתי עד שיחזור בפני עדים אבל בריוח שבא ממקח שלקח במעותיו במה קנאו הלה ויכול לחזור ולומר לעצמי קניתי דדוקא בפועל הוא דאינו נאמן לומר לעצמי הגבהתי כיון שהוא שכירו של ב"ה אבל מי שאינו פועל אע"פ שאמר לו חברו להגביה לעצמו נאמן המגביה לומר לעצמי זכיתי בה וכ"נ ג"כ מדברי הרשב"א ז"ל בתשו' החדשות סימן שס"ט וכן מוכח מהסוגיא דפ"ק דמציעא כמו שהארכתי במקום אחר אבל מדברי הר"ן ז"ל שהביא הב"י שם בסמוך אנ"כ שכתב ז"ל וכן אם אמרו כל מקח שיבא לידינו נהא שותפין בה קנו שכל אחד ואחד זוכה לעצמו ולחברו והו"ל כמגביה מציאה לחברו עד שיחזרו בהם ודוקא שיש עדים בדבר שחזר בו אבל אינו נאמן לומר קודם שלקחתי חזרתי שא"כ אפי' פועל שנשכר ללקט מציאה יאמר כן ונאמין אותו אלא ודאי פועל אע"פ שיכול לחזור בו כל שלא חזר בו מסתמא ע"ד תנאו הראשון הוא עושה:

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה