מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון
הלכות שומרים · סימן כב
שומר שכר שהתנה להיות כש"ח ונגנב או נאבד נהי דפטור מלשלם כיון שהתנה מיבעיא לן אם יש לו שכר אי לא דבפרק הזהב אמרו בשומר שכר מידי דהקדש ונגנב או נאבד נהי דפטור מלשלם אגרייהו מיהא ליפסיד ופירש רש"י ז"ל שהרי נשתעבדו לשמרם מגניבה ואבידה וע"מ כן היו נוטלין שכרן והרי לא השלימו מלאכתן ע"כ וא"כ גם בהתנתן להיות כש"ח נאמר דע"מ כן נטלו שכר והרי לא השלימו מלאכתן וכ"כ הרב מהר"ר אהרן ששון ז"ל סי' ע"ג. אבל לע"ד לא דמי דודאי בסתמא כל שנוטל שכר אדעתא לנטורי נטירותא יתירתא קא שקיל כדאמרן בכמה דוכתי ומ"ה אע"ג דגבי הקדשות פטור מלשלם מגזירת הכתוב מ"מ אגרא מיהא לית ליה כיון דלא נטר נטירותא יתירתא ומצי א"ל להכי יהבי לך אגרא לנטורי לי נטירותא יתירתא מה שאין כן בהתנה להיות כש"ח ה"ז מעיקרא לא קביל עליה נטירותא יתירתא ולא שכר שמירה קא שקיל אלא שכר טורחו או שכר המקום וכיוצא לזו כתבו התוס' בפרק הפרה דף מ"ז דכל הא ביתא קמך לא קביל עליה נטירותא ואין נוטל שכר שמירה אלא שכר בית אבל ש"ש בבעלים נהי דפטור מלשלם אגרא מיהא לית ליה:
ושומר חנם שהתנה להיות כשומר שכר וטוען השומר שנגנבה באונס אי חייב לישבע. ראיתי למהרא"ש ז"ל סימן הנז"ל שנסתפק בזה אי חייב לישבע דמי נימא דלא מהני קנין לחייבו בשבועה והב"י סי' ס"ו כתב בפשיטות דאינו משתעבד לישבע ע"י קנין דקנין דברים הוא וכ"כ בש"ך ותמהני ע"ז דהא בהדיא כתב הרמב"ם ז"ל פ"ז מהלכות סנהדרין ז"ל וה"ה במי שלא הי' חייב לישבע ואמר אשבע לך אם קנו מידו חייב לישבע והביאו הרב בש"ע סי' כ"ב לפסק הלכה: