אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות שאלה ופיקדון › סימן ז

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות שאלה ופיקדון · סימן ז

סימן ו

והיכא דהשאיל חפץ לחברו לזמן ובתוך הזמן אמ"ל השואל למשאיל אין לי צורך עוד ואיני שואל עליו לכאורה נראה דדבר זה במחלוקת שנוי שכתב הרב בעל נימוקי יוסף בפרק השואל גבי ההיא דתקינו משיכה בשומרים וכו' וז"ל הצ"ל אבל בשואל לא הוה מסתברא הכי דנהי דמשמשך אין משאיל יכול לחזור בו שואל מיהא יכול לחזור בו דעיקר שאלה לצרכו הוא אבל הרא"ה ז"ל כתב שאף בשואל השוו מדותיהן ואינו יכול לחזור בו דאע"ג דודאי אם רצה להחזיר לרשות הבעלים מחזיר מיהו אם חזר בו ונאנס בשעה שמחזירו חייב ולא אמרינן דליהוי כהחזירה לאחר ימי שאלתה עכ"ל. ומפשט דבריו נראה דסברא קמייתא ס"ל דכל שחזר השואל והודיעו למשאיל אף שעדיין לא החזירה בפועל פטור מאונסין ולע"ד נראה כסברת הרא"ה מפשטא דמתניתין דקתני השואל את הפרה ושלח לו ביד בנו וכו' או שאמר לו הריני משלחה לך ביד בני ביד עבדי ואמר ליה שואל שלח חייב וכן בשעה שמחזירה ופירש רש"י ז"ל או שאמר לו השואל הריני משלחה ואמר ליה המשאיל שלח ושלחה ומתה פטור יע"ש. וכן כתב הטור בסי' ש"מ ז"ל או שאמר לו השואל הריני מחזירה על ידם ואמר לו המשאיל הן יע"ש. אלמא דאע"ג דאמר לו הריני משלחה לך עדיין חייב באונסין עד שיגיע לרשות הבעלים כל שלא אמרו הבעלים שלח וא"ת מ"ש מלאחר ימי שאלת' דפטור מאונסין ואפי' בביתו של שואל מתה כמ"ש רש"י ז"ל בפ' האומנין דף פ' ז"ל אבל לאחר ימי שאלתה פטור ואפי' בביתו של שואל מתה משכלו הימים אינו שואל עליה יע"ש וה"ט התם דלא צריך לאודועי דהא ידע שלכך וכך ימים השאילה לו וא"כ בתוך ימי שאלתה נהי דצריך לאודועי מכל מקום כל שהודיעו אמאי לא מיפטר מאונסין אפשר לומר דהיינו טעמא דבתוך ימי שאלתה חייב באונסין אף שהודיעו משום דאין הבעלים יכולים ליקח אותה בעל כרחך דעדיין ביד שואל לחזור בו ולהשתמש עד סוף הזמן ולפי זה נראה דהיכא דשאל סתם והודיע לבעלים שאינו צריך לה עוד נפטר בכך דהרי כבר כלתה שאלתו:

איברא דהב"י ז"ל בסי' שמ"ג הביא הירושלמי וז"ל השואל את הפרה שאלה היום ושכרה למחר לילה שבנתים מהו כו' ופירש ת"ר דה"ק שדרך הפרות ללון אצל בעליהם כלומר שעל השואל להחזירן כל שלא החזירן ודאי שאולות נינהו ואי אין דרך הפרות כלומר שאין על השואל להחזירן זו ודאי אינה כשאולה יע"ש ולפ"ז צריך לומר דהא דקאמר בגמרא דידן אבל לאחר ימי שאלתה פטור משואל איירי כשאין על השואל מוטל להחזיר לבעליהן אבל לע"ד נראה פירוש אחר בירושלמי והכי הוא דאי דרך הפרות ללון אצל בעליהן וזה על ידי שהיתה שכורה אצלו למחר לא החזירה בלילה א"כ נמצא דמה שעומד אצלו בלילה הוא להנאתו שהרי מרויח זה שאין צריך עכשיו לטרוח למחר לילך לשכור ותכף ומיד ישכים למלאכתו ומ"ה. הוי כשאולה אצלו וחייב ואי אין דרך הפרות ללון אצל בעליהן כלומר להחזירה בלילה אם כן מה שלא החזירה אינו מפני ששכורה למחר דבלאו הכי אין דרך להחזירה בלילה אם כן לא הרויח זה כלום מה שלנה אצלו דבלאו הכי היתה לנה אצלו פטור עיין לעיל בהלכות שומרים סימן י"ט ולכן נראה לי עיקר דהיכא דשאל סתם והודיע לבעלים שאינו צריך לה עוד נפטר בכך שהרי כלתה שאלתו. ולענין שאלתינו דבתוך הזמן אמר לו השואל למשאיל אין לי צורך עוד בו נראה דכ"ע מודים דחייב באונסין ועדיין יש לחקור היכא דשאל סתם לעשות מלאכה פלונית וגמר מלאכתו ונאנסה קודם שהודיעו לבעלים ומפרש"י בסוגיין דפרק האומנין נראה דעדיין ברשותיה דשואל קיימא עד שיודיע לבעלים:

אמנם נראה לכאורה שיש חולקין עליו בזה שהרי בההיא דלוקח כלים לשגרן לבית חמיו יש מפרשים דחייב משום שואל כמ"ש התוספות בפרק הספינה ואפי' הכי בחזרה פטור מאונסין ואע"פ שלא הודיעו לבעלים ונראה שרש"י ז"ל מפני כך הוצרך לפרש דלאו משום שואל מחייב אלא משום לוקח דאי משום שואל הא צריך שיודיענו לבעלים וסוגיין דשמעתין שם מוכח הכי דהאומנין שומרי שכר הם עד שיאמר לבעלים גמרתיו הא לאו הכי הוי חייב ואע"פ שנגמרה מלאכתו כיון שלא הודיעו ולדעת הי"מ צ"ל דכי בעינן שיודיענו ה"ד לחייבו בגניבה ואבידה שהרי אומרים לו הבעלים אם היית מודיע לנו היינו שומרם אבל באונסין דלא שייך לה"ט לא. והא דאמר ר"א ד' שומרים צריכים דעת ושואל חד מנייהו היינו כדי לחייבו בגניבה א"נ איירי כשהחזיר' תוך הזמן א"נ איכא למימר דהא דבעי גבי אומן שיאמר גמרתיו היינו משום דתפיס אאגריה וכי א"ל גמרתיו הוי כאלו א"ל קחהו ואיני מעכבו ומכל מקום נראה לע"ד עיקר דצריך שיודיענו לב"ה ואפי' קיבל כבר שכרו משום דהב"ה מצי א"ל אילו היית מודיע לי הייתי מטפל בשמירתה ואי לא היה יכול להודיעו עיין בהר"מ ז"ל פ' ט"ז מה' מכירה ועדיין צ"ע. (א"ה כל ענין זה הנז"ל לא מצאתי בדברי מורי' ורבינו כי אם רמז דברים וסדרתי אותם לפי ע"ד):

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה