מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון
הלכות קנין מעות · סימן ב
והיכא דקנה מטלטלין ואמר ליה המוכר תן הכסף לפלוני ויקנה המטלטלין לך. יראה דהא מלתא תליא בפלוגתא דלפי מ"ש התוס' בפרק הרבית ד' ע"א ד"ה מצאו ישראל וכו' דמה שנותן לאותו אחר על פיו הוי כאלו באו לידו ממש ומטעם זה כתב המרדכי שם דמפקינין מראובן מה שנתן ללוי על פיו יע"ש בנדון דידן אין זה קונה קנין גמור אלא לענין מי שפרע אבל לפי מה שכתבו הרמב"ם והריטב"א, וכן נראה שהוא דעת רש"י ז"ל ג"כ בקדושין דלא חשיב כאלו הוא קבל הדמים אלא בההיא הנאה שנהנה אותו אחר על פיו שויא ליה פרוטה ומקדש' וכמו שהארכתי בהלכות רבית הרי זה קונה דאות' הנאה חשיבא חליפין וכמ"ש הר"ן בפ"ק דקדושין גבי מאי דאתמר התם משמי' דרבא וכן לענין ממונא וז"ל וכן דעת ר"ח ז"ל שכתב והילך מנה ויהיו לך נכסי ההיא הנאה מחשבא חליפין דיהבי' הקונה למקנה ולפ"ז אף במטלטלין קנה עכ"ל וכן מוכח מההיא דפ"ב דע"ז ד' ס"ג ע"ב אמר רבא האומר תן מנה לפ' ויקנה נכסי לך קנה מדין ערב ומטלטלין הוו בכלל נכסי ואפשר דהתוס' ז"ל נמי יודו בזה דקנ' קנין גמור דכה"ג דהוי מלתא דלא שכיח לא גזרו ביה רבנן והדמים קונים וגם ממאי דאמר רב פפא התם דההיא ברייתא דאמר להם צאו ואכלו ואני פורע צאו ושתו ואני פורע חושש משום שביעית ומשום מעשר דאיירי כגון שהקדים לו דינר משמע דכל שהקדים לו דינר כדי שיתן יין וכיוצא לפועליו מיד נקנ' היין לבעל המעות ואסור משום שביעית ומשום יין נסך. וכן כתב הטור בי"ד סי' קל"ב וז"ל מי ששכר פועלים ופסק להם מזונות אם אמר להם צאו ואכלו ושתו אם הקדים דינר לחנוני אסור שמיד נקנה לו היין שביד החנוני ומשלו משקה אותם ועיין תשובת הרא"ש ז"ל שהביא הרב ב"י בח"מ סוף סימן קכ"ו ועיין בשיטת הרשב"א לקדושין דף י"א ע"א דנראה דהרמב"ן ז"ל חולק על דברי ר"ח הנז' והרשב"א ז"ל כתב דכדברי ר"ח נקטינן יע"ש":