אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות קנין חצר › סימן ה

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות קנין חצר · סימן ה

סימן ד

מי שנפלו מעות בביתו של חבירו ומצאם חבירו אחר שנתייאשו הבעלים אי זכה בהם. ראיתי להרמב"ם ז"ל פט"ז מה' גזילה שכתב וז"ל המוצא מעות בחנות ומן התיבה ולחוץ הרי אלו של מוצאן ולמה לא תקנה החנות לבעליה לפי שאינה חצר המשתמרת ע"כ אבל הראב"ד ז"ל פי' דה"ט לא קנה לפי שבאה לו המציאה קודם יאוש וחצירו כידו וכן הוא דעת הרשב"א והר"ן ורצו לו' משום דבאיסורא אתא לידיה כמבואר בנ"י אבל הרמב"ם נרא' דס"ל דבחצר לא שייך לומר דבאיסורא אתא לידיה ולא אמרו הכי אלא כשבאו לידו דוקא דמשעה שבאו לידו נתחייב בהשבה והוי שומר שכר דבעליהם ונמצא דברשותו קיימא שהרי ידו של זה כיד הבעלים הלכך לעולם אינה נקנית ביאוש הואיל וישנה ברשות הבעלים. משא"כ כשנפלה בחצר דעדיין לא נתחייב זה בהשבה ואפי' בלאו דלא תוכל להתעלם מכיון דלא ידע בה הלכך כל שנתייאשו הבעלים אח"כ שפיר קנה ליה חצירו היכא דהוי חצר המשתמרת וכן נראה מדברי הרמב"ן במלחמות פרק אלו מציאות גבי נטלה ע"מ לגוזלה וז"ל הצ"ל וזו כיון שנטלה לגוזלה ולא להשיבה הרי הוא כמונחת בקרקע ונקנית ביאוש מטעם אבידה דבשלמא היכא שנטלה בתורת אבידה ולא ע"מ לגוזלה קודם יאוש א"א לקנותה ביאוש מפני שידו כיד הבעלים ושומר שכר שלהם הוא הילכך לעולם אינה נקנית ביאוש הואיל וישנה ברשות הבעלים עכ"ל וכן נראה מדברי התוס' פ' מרובה דף ס"ו ד"ה ה"נ כיון דמייאש וכו' שכתבו דיאוש בתר דאתא לידיה דלא מהני ה"ט הואיל וכבר נתחייב בהשבה ונראה לע"ד דאפי' לסברת הראב"ד והרשב"א ז"ל שכתבו דבחצר נמי אמרינן דיאוש דבתר הכי לא מהני מכיון דחצירו כידו ואילו באו לידו תו לא קנה הלכך חצירו נמי לא קנה ליה לא אמרו אלא במעות לענין דחצירו לא קנה ליה דלא עדיף מידו אבל אם מצאם הוא והגביהם ובאו לידו זכה בהם ולא אמרינן באיסורא אתא לידי' מעיקרא ואפי' הגביהם עכשיו לא קנאה מכיון שבאו לחצירו קודם יאוש. ותדע מדין הלוקח פירות ומצא בהם מעות שכתב ה"ה משם הרמב"ן והרשב"א ז"ל והנ"י בסוגיין שאם הי' הלוקח תנר אע"פ שלקחם מבע"ה הרי אלו שלו כיון שמצאם אחר ששהו בידו שיעור שנתייאשו הבעלים ולא אמרינן באיסורא אתא לידיה דכשבאו לידו קודם יאוש הוה וה"ט משום דמעות כיון דאין עתידים לימצא חצירו לא קנה ליה ולא הוי חצירו כידו כמ"ש התוס' נמצא דלא באו עדיין לידו של זה שמצאם עד דנימא באיסורא אתא לידו ומ"ה בלוקח פירות מחבירו ומצא בהם מעות אחר שנתייאשו הבעלים קנאם ולא אמרינן באיסורא אתא לידי' דכיון דאין עתיד להמצא לא חשיב כאילו בא לידו והשתא דאתינא להכי נראה דכל שמצאה בע"ה אחר יאוש ה"ז קנה לי' חצירו מכיון דמעות אין עתידים להמצא לא שייך לומר באיסורא אתא לידיה:

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה