מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון
הלכות עדות · סימן יא
גרסינן בקדושין פרק האומר גבי מתני' דקדשתי את בתי ובא א' ואמר אני קדשתיה נאמן לפטור ורב אסי אמר אפי' נאמן לכנוס כתב הר"ן ואע"פ שאין דבר שבערוה פחות משנים התם הוא להוצי' הדבר מחזקתה אבל זה שמשמיד' בחזקתה אלא שאומר שנתקדשה לו נאמן וכתב מהריב"ל ח"ג סי' ק"ב דלא איצטריך הר"ן לה"ט אלא אליבא דמ"ד דנאמן אפילו לכנוס אבל לפטור נאמן בלאו ה"ט משום דאין אדם חוטא ולא לו עכ"ד וק"ל ע"ד דבמ' גיטין פרק התקבל גבי האומר לחברו צא וקדש לי אשה דאסור בכל הנשים שבעולם כתב הר"ן בשם הרמב"ן ז"ל דאם באו הקרובות ואמרו שלא קידש להן שמותרת היא והקשה הר"ן ע"ז דאין ע"א נאמן בדבר שבערוה יע"ש אלמא דאין ע"א נאמן בדבר שבערוה מטעם שאין אדם חוטא ולא לו ואפי' לא בא לכנוס וכן מוכח מפ"ק דגיטין יע"ש וגבי מתני' דמי שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים נאמן אוקמוה אפי' במוחזק דלית לי' וה"ט משום מיגו אבל מטעם דאין אדם חוטא ולא לו לא אמרו ושוב ראיתי להמרדכי בפר' מצות חליצה שכתב דכל היכא דאיתחזק איסורא לא מהני ה"ט דאין אדם חוטא ולא לו: