מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון
הלכות עדות · סימן ז
ושני עדים המכחישים זה את זה שהאחד מעיד שפשע השומר והא' מעיד שלא פשע ראיתי להב' תרומות הדשן סי' של"ה שכתב דהעד המסייע פוטרו משבועה ולא אמרינן אוקי חד לבהדי חד ותתחייב שבועת השומרים אלא שעד המסייעו פוטרו משבועת השומרי' ג"כ אבל מדברי הטור בסי' מ"ו אין נראה כן שכתב דעד אחד אומר תנאי היה וע"א אומר לא הי' שם תנאי ה"ז נשבע שבועת היסת מוכח מזה דעד המסייעו אינו פוטרו אלא משבועת התורה שמחייבו העד שכנגדו אבל משבועת היסת שמתחייב בלא שום עדות אין העד המסייעו פוטרו אלא אמרינן אוקי חד בהדי חד וחייב לישבע ומדברי הר"מ נרא' דאין העד המסייעו פוטרו אפי' משבועת העד שמחייבו שכתב בע"א אומ' תנאי הי' וע"א אומר לא הי' תנאי הרי כאן ע"א ואפשר דטעמו משום דס"ל כסברת הרמ"ה ז"ל דהעד המחייבו חשיב כשנים ואין דבריו של אחד במקום שנים ובפ' האומר דקדושין גבי אשה וחבילה עמהם זה אומר זו אשתי וזה אומר זו אשתי אוקמוה בדאיכא ע"א לזה וע"א לזה ופריך ותיסברא ע"א בהכחש' מי מהימן ופי' רש"י והלא אין הע"א קם אלא לשבועה משמע דאפי' בעד אחד בהכח' ה"ז נשבע ל"ד. (א"ה נראה שיש כאן חסרון חבל על דאבדין):