אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות עבדים › סימן ד

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות עבדים · סימן ד

סימן ג

האומר עשיתי פ' עבדי בן חורין סתם לכאורה נראה מדברי הר"ן בסוגיין דהשולח דף מ' דכל בסתם הוי הודאה ויצא לחירות שכתב ז"ל וכ"ת ובין בעבד ובין בשדה אמאי לא מהני אפי' בע"פ באומר עשיתי ונתתי משום הודאת בע"ד י"ל דכי אמר בדרך הודאה הכי נמי אבל הכא בבא לשחררו עכשיו בלשונות אלו עסקינן עכ"ד ומפשט לשונו נראה שמחלק בין אומרו בסתם עשיתי פ' עבדי בן חורין דכה"ג הוי הודאה והרי הוא בן חורין לכשיגלה דעתו שאומר בלשון הקנאה וכן כתב הראב"ד בפי' הביאו הטור בח"מ סי' ס' ז"ל הצ"ל והראב"ד כתב על זה שלא נראה לו תשובת הרב כי האומר נתתי לפ' כך וכך הודאה היא ולא הקנאה יע"ש. אמנם הרי"ף נראה דלא ס"ל הכי וכן נראה מדברי הרמ"ה ז"ל הביא דבריו הטור בי"ד סימן רס"ז ז"ל ואפי' בבריא אם אמרו דרך הודאה גמורה מהני למקני נפשיה יע"ש נראה דס"ל דבסתם לא הוי הודאה אלא אם כן יש הוכחה בדבריו. שאמרו דרך הודאה וכן נראה מתשו' הריטב"א הביאה הב"י בח"מ בסימן הנז' ז"ל הצ"ל גם מה שטען שאין במשמעות לשון ונתתי אלא שנתנה כבר בודאי כי לשון ונתתי שתי לשונות משמע משמע לשעבר ולהבא שהרי אמרו בפר' השולח האומר נתתי שדה פ' לפ' הרי הוא שלו ואמר ר' יוחנן וכלן בשטר מפני שאינו לשון הודאה שאלו בהודאה בלא שטר נמי קנה אלא מפני שהוא לשון מתנה להבא צריך שטר כן פירש הרמב"ן והרמ"ה ז"ל יע"ש נראה מדבריו דאפי' בסתמא לא מהני האי לישנא דנתתי בע"פ כיון דמשמע ג"כ להבא. אבל בריש פרק הכותב גבי האומר שדה זו אין לי עסק בה כתב הריטב"א בשם כ"י ז"ל ואומר רבינו דמתני' כשאמר כן לשון סילוק וגילה דעתו שאומר בלשון הקנאה אבל באומר כן בלשון הודאה פשיטא דמהני ואפי' כשאומר כן בלשון סתם ולא גילה דעתו אם בלשון הקנאה אם בלשון הודאה זוכה הוא מדין הודאה כיון שפשוטו של לשון הכי משמע ולשון חכמים כך הוא הרי את מקודשת לי שר"ל הרי את תהא מקודשת שזה הלשון וכיוצא בו משמע לשעבר ולהבא וזוכה הוא באיזה שיזכה יותר וכדאמרינן בפרק השולח עכ"ל ונראה דכוון לההיא דריש פרק השולח דפריך אלמא בטל מעיקרא משמע ומשני אמר אביי בטל שתי לשונות משמע משמע דבטל ומשמע דליבטל גבי גט לישנא דמהני בי' קא' גבי מתנה לישנא דמהני ביה קאמר יע"ש:

כתב הטור בהלכות עבדים בשם הרמ"ה דש"מ שאמר אחד מאלו הלשונות כיון שמשמעותו לשון שחרור יצא לחירות וצריך גט שחרור להתירו בבת חורין ע"כ וכתב הב"י דבשעמד הש"מ איירי ואע"ג דש"מ שעמד חוזר עבד שאני משום דיצא עליו שם בן חורין עכ"ל ודימה הרב זה לההיא דש"מ שכתב כל נכסיו לעבדו ועמד דחוזר בנכסים ואינו חוזר בעבד משום דיצא עליו שם בן חורין ואינו נראה לי דהתם בשכתב בשטר איירי דעדים מפקי ליה לקלא. וראיתי בס' ב"ה שכתב דההיא דש"מ שכתב כל נכסיו לעבדו דיצא לחירות אפי' אם עמד דמכל מקום צריך גט שחרור כדי להתירו בבת ישראל יע"ש אבל מדברי התוספות והרשב"א שם נראה דא"צ גט שחרור וה"ט משום דכיון דיודע שאינו יכול לחזור אף הוא גומר והקנהו מעכשיו באותו שטר:

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה