אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות נדרים › סימן לד

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות נדרים · סימן לד

סימן לג

כתב הטור בסימן ר"כ דאם אמר שנה אחת או שנה סתם אסור בה ובעיבורה וכ"כ הר"מ יע"ש וצ"ע דבגמרא דף ס' איבעי' להו אמר קונם יום מהו דיניה כהיום או כיום אחד ומייתי ת"ש קונם יין שאני טועם השנה אסור בה ובעיבורה אילימא כדקתני למה לי למימר אלא לאו דאמר שנה אלמא שנה כהשנה כלומר דאי כשנה אחת דמי לא מיתסר בעיבור' וכ"פ הר"ן שם איברא דהר"ן ז"ל כתב גבי מתני' ז"ל ואני חוכך להחמיר אפילו באומר שנה א' אסור בה ובעיבורה דמסתמא שנה זו משמע ואי פשע קרוב אני לומר דאין לו תשלומין יע"ש ומלבד דדבריו תמוהים כמ"ש עוד קשה דבירושלמי והביאו הרי בתעניות גבי מתני' נדר להתענות יום אחד ושכח ואכל יש לו תשלומין ע"כ יע"ש. עוד נסתפקתי באומר לעשות דבר אחד שלשים יום אי ל' יום גמורים בעינן דבפ' קונם יין תנן אמר שנה אחת או חדש אחת ה"ז אסור מעת לעת וכ"פ הרמב"ם והסמ"ג דבעינן משעה שנדר תשלום ל' יום גמורים ולפ"ז נר' דכשאמר ל' יום ל' יום גמורים בעינן איברא דבפ"ק דנזיר גבי מחלוקת בר פדא ורב מתנא דלרב מתנא סתם נזירות הוי ל' יום והא דאם גילח יום ל' יצא משום דס"ל מקצת היום ככולו ופריך עלה ממתני' דאם גילח ביום ל' לא יצא ומשני באומר ל' שלמין כלומר באומר ל' יום לישנא יתירא הוי דאפי' סתם הוי שלשים יום. וכי אמר שלשים הוי כאילו אמר שלשים שלמים כ"כ התו' שם וכ"פ הרמב"ם בה' נזיר יע"ש אלמא משמע משום דשלשים יום הוי לישנא יתירא בנזירות הוא דאמרינן נעשה כאומר שלמים הא בעלמא כגון מי שנדר שלא לאכול בשר שלשים יום לא בעינן שלשים יום שלמים:

והיה נראה לי לחלק ולומר בין אומר יום אחד או חדש אחד דמדלא קאמר היום או חדש יום שלם וחדש שלם קאמר מה שאין כן באומר שלשים יום כיון דאי איפשר בלאו הכי לא אמרינן דשלמים קאמר. איברא דבטור א"ה סי' ק"ג כתב דאם התנה ע"מ שתתני לי מכאן עד שלשים יום אפילו לא נתנה לו אלא בסופה מגורשת דעד שלשים יום שלמים קאמר ועוד כתב דאי א"ל בתחלה יום ראשון לחדש ונתנה לו בסוף ליל' ראשון לחדש שני ה"ז ספק אי בעינן ל' יום מעת לעת עכ"ד. ואגב אורחין נ"ל ללמוד מכאן דהא דאמרינן בנדרים עד ולא עד בכלל קאמר היינו דוקא באומר עד יום פלו' אבל אם אמר עד יום כ"ט לחדש אסור ג"כ ביום כ"ט ועיין בתשוב' מהריב"ל ח"ג סי' צ"ו ועיין בפ"ק דמגילה ועיין בתשוב' הרשב"א סי' תר"ץ. והנלע"ד ליישב דבין נדרים שאוסר עצמו לאכול שלשים יום ובין נזירות שמקבל עליו להיות קדוש ולהכי כיון שנהג מקצת יום שלשים בנזירות סגי משא"כ באומר שלא אלך לביתו של פלוני שלשים יום דכי הלך ביום שלשים ואפי' אחר חצות הא עבר על נדרו:

כתבו התוס' פ"ק דר"ה דף י' דהא דבעי בפ' יוצא דופן בן י"ג שנה ויום אחד הוי כדי להשלים מעת לעת אבל בפ' יוצא דופן דף מ"ה נראה דספוקי מספקא להו וכ"כ הש"ך בה' עדות. אבל ק"ל אדבריהם דשם בפ' יוצא דופן פריך אמתני' ולתני הני תרתי בת שתים עשרה שנה ויום אחד נדריה קיימין ובודקין כל שתים עשרה שנה בת אחת עשרה שנה ויום אחד נדריה נבדקין ל"ל ע"כ ואם איתא דבעי' יום אחד כדי להשלים מעת לעת א"כ איצטריך ודאי למיתני בת אחת עשרה שנה ויום אחד אלא מוכח מהכא דכל שיש לה שתים עשרה והתחיל שעה אחת מהי"ג סגי וכ"נ מהתוס' בפ' בא סימן דף מ"ט ע"א ד"ה ואיבעית אימא יע"ש ועיין שם בדף מ"ד ובפ' השג יד. וגבי חדש סתם הוי שלשים יום וכן מוכח מההיא דאמרי' בפ' יש בכור גבי מת ביום ל'. איברא דהש"ך כתב שם דסתם חדש הוי כ"ט יום וי"ב שעות ולפי דבריו יצטרך לומר דגבי אבילות ג"כ כל שחי כ"ט יום וי"ב שעות בר קיימא הוא ומתאבלין עליו ואין נראה כן מסתימת הפוסקים והתוס' ג"כ כתבו בפ' המדיר דסתם חדש הוי ל' יום ומ"ש רש"י בפ"ק דמגילה ימים אתה מונה לחדשים ואין אתה מונה שעות כבר פירשו ז"ל דמיירי באומר חדש זה:

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה