מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון
הלכות נדרים · סימן לג
כתב הטור סי' רי"ז הנודר מן היין אסור בקונדיטון פי' יין מבושל במיני בשמים והב"י הקשה ע"ז דבירושלמי אמרו מ"ט דר"י שם אביו קרוי עליו על דעתיה דר"י הנודר מהיין מותר בקונדיטון ותירץ הב"י דלפי מ"ש הרא"ש ז"ל הירושלמי הזה האי דתנן הנודר מהגריסין אסור במקפה ור"י מתיר וכתב עליו אלמא דלרבנן אסור בקונדיטון א"כ לרבנן שם אביו קרוי עליו או אינו קרוי אינו מעלה ומוריד אלו דבריו ז"ל. ותמוהים הם דגבי הנודר מהחלב דאסור בקומא דחלבא באתרא דלקומא נמי קרו ליה קומא דחלבא ואפילו לרבנן וקאמר בירושלמי דטעמא דר"ל משום דשם אביו קרוי עליו ע"ד דר"י הנודר מהיין אסור ביין מבושל וכתב הרא"ש ז"ל ע"ז דשמעינן מינה דאפילו לרבנן הנודר מהיין אסור ביין מבושל חמרא מבושל לא קרו ליה ואע"ג דתנן ר"י בן בתירא אומר כל ששם. תולדתו קרוי עליו אסור ופליגי רבנן עליה התם שם בנו הכא שם אביו ע"כ. הרי בפירוש דאפילו לרבנן אינו אסור ביין מבושל אלא מטעמא דשם אביו קרוי עליה ובין לרבנן בין לר"י מחד טעמא אסור ולא פליגי וע"כ צריכים אנו לומר דאותה גירסא דגרי' ע"ד דר"י הנודר מהיין מותר בקונדיטון הוא ט"ס אלא דנשאר לנו לבאר מאי טעמא דר"י בנודר מן הגריסין דמותר במקפה והלא שם אביו קרוי עליו כמ"ש הר"ן והרא"ש ז"ל בפירושיו. איברא דכי מעיינן שפיר בפירוש מהו שם אביו קרו' נראה דמקפה של גריסין אינו קרוי עליו שם אביו דהרב ב"י פירש דתמרים כשהם נעשים דבש לא נשאר מן התמרים דבר מה שאין כן בחלב שאע"פ שיוצא הקום מהחלב עדיין החלב שהוא אביו עודנו עומד ע"כ ולפי פירושו קשה דיין מבושל הוי כתמרים ואפילו הכי אמרו עליו שם אביו קרוי עליו וכ"ת שאני יין מבושל דהוא גוף היין א"כ קונדיטון ומקפה גם כן הוא גוף האיסור. ולי נראה דה"פ דדבש תמרים השם העיקר הוא הדבש ומה שמכנה תמרים הוא כדי לפרש דבש של מי אם הוא של תמרים או של דבורים וכן בחומץ וכן במקפה של גריסין מה שאין כן ביין מבושל דהשם העיקר הוא היין ולפי פי' זה כהאומרים מקפה של גריסין אין שם אביו קרוי עליו דהשם העיקר הוא המקפה ומה שאומרים של גריסין אינו אלא כדי לפרש מקפה של מי ומש"ה מתיר ר"י במקפה ורבנן סברי דלמקפה נמי גריסין קרו ליה ולא מקפה של גריסין ור"י סובר דמקפה של גריסין קרו ליה כן דקדקתי מדברי הרא"ש בפירו' ודו"ק: