מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון
הלכות מלוה ולוה דיני רבית · סימן מג
גרסינן בפ' הרבית האי משכנתא באתרא דמסלקי השביעית משמטת' ואין הבכור נוטל בה פי שנים ובאתרא דלא מסלקי אין השביעית משמטת' והבכור נוטל בה פי שנים והקשה הרשב"א ז"ל בהא דאתרא דמסלקי דהשביעית משמט היכי דמי אי בגו זימני' אף ע"ג דלוה מצי מסלק ליה למלוה מכל מקים אין המלוה יכול לנגוש את הלוה לפורעו וא"כ הוי כמלוה לי' שנים דאין משמט ואי לאחר זימניה אפילו באתרא דלא מסלקי נמי דכל לבתר זימני' מסלקי הוא ע"כ נראה לי דכל אתרא דלא מסלקי הרי הוא כמכר עד דפרע ליה זוזי והילכך אפילו לאחר זימניה אין השביעית משמט ועל פי זה כתב דבסתם מקומות דסתם משכנתא שתא כיון דאינו יכול לסלוקי תוך שנה הוי כמכר לעולם בב"י בסי' קע"ב ונראה דרוב הפוסקים לא ס"ל הכי והב"י בסי' הנז' כתב בשם הרי"ף ז"ל דמשעבר זמנו הוי כאתרא דמסלקי ונן כתב הרא"ש בפסקיו דף קמ"ה וכ"כ הריב"ש בסי' ש"ה בשם הרמב"ן ז"ל וזהו דעת הר"י ן' מיגאש עיין בח"מ סי' רפ"ח והכי מוכח מההיא עובדא דר' מרי דמשכן לי' ההוא עובד כוכבים ביתא דפ' א"נ דף ע"ג יע"ש ומה שהקשה הרשב"א אי בנו זימניה אמאי משמע כיון דאין המלוה יכול לכופו לפרוע רבים חולקים עליו בזה וכתבו דכמו שהלו' יכול לסלקו ג"כ יכול המלוה לכופו לפרוע לו המעות כמ"ש הרא"ש בפסקיו והטור בסי' המ' ועל פי זה מ"ש ר' ירוחם ז"ל גבי סתם משכנתא שתא דאחר שתא מעלה המלוה שכירות ללוה וכו' נ"ל דהיינו משום רבית דכיון דיכול לסלוקי הוי רבית דדמי למלוה ומ"ש הב"י שם משום גזל אינו נראה דהא אדעתא דהכי נחית מעיקרא שיאכל הפירות המלוה כל זמן המשכונא אלא שיש כח ביד הלוה לסלקי אחר שנה אם יחזיר לו מעותיו ומה שהקשה הב"י דאי משום רבית א"כ אפי' בגו זימני' ליתסר אפשר לומר דס"ל דפטור מלשלם מאחר דאיכא כמה רבוותא דס"ל דבאתרא דלא מסלקי שרי אפי' בלא נכיית'::