אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות מלוה ולוה דיני רבית › סימן כו

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות מלוה ולוה דיני רבית · סימן כו

סימן כה

והמלוה לחברו מטבע ונפסל נותן לו מטבע היוצא ופי' התוס' דאיירי כשהתנה לו לשלם מטבע היוצא אבל לא התנה נותן לו מטבע שהלוהו דמטבע שנפסל דומה להוזל. אבל מדברי הרי"ף והרמב"ם ז"ל בפ"ד נראה דאפילו בסתמא חייב לשלם לו מטבע היוצא דסתמא על חשיבות המטבע הלוה לו כ"כ ה"ה וכ"נ מדברי הרמב"ם ז"ל בפ' ט"ז מהלכות אישות ולע"ד נראה לי להביא ראיה לזה דאם איתא דכל שלא התנה אינו נותן לו אלא מטבע שנפסל עד שיתנה עמו לתת לו מטבע היוצא אפילו כי התנה עמו נמי במה מתחייב לתת לו מטבע היוצא דהא בר"פ הזהב אמרו הזהב קונה את הכסף והכסף אינו קונה את הזהב ופיר' בגמרא דהאי קונה דקתני ר"ל מתחייב וה"ק במשיכת הזהב דהוי פירא מתחייב לתת הכסף כמו שהתנה עמו בין חדשים בין ישנים אבל במשיכת הכסף דהוי טיבעא אינו מתחייב לתת לו מה שהתנה עמו. והכא נמי אי סתמא אינו מחוייב לתת לו אלא מטבע שנפסל משום דהוי כי הוזל א"כ היאך מתחייב כשהתנה עמו לתת לו מטבע היוצא כיון שלא משך ודכוותה כתב הר"ן ז"ל ברפ"ב דע"ז בשוכר את הפועל ופסק עמו לתת לו כור חטים יע"ש:

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה