אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות מלוה ולוה דיני רבית › סימן כה

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות מלוה ולוה דיני רבית · סימן כה

סימן כד

כתב הטור בחושן משפט סימן ע"ד המלוה את חבירו על המטבע פירוש שמכר לו סחורה ופירש לו שיתן לו מטבע לזמן פלוני ונפסל צריך ליתן לו מטבע כו' משמע דוקא שהתנה שיתן לו מטבע אבל מכר לו בכ"כ גרושה ונפסלו נותן לו מטבע שנפסל וכן נרא' מדברי התוס' שם וק"ל דמטבע שהוזל כתבו התוס' בפרק הזהב דף מ"ד: שאם מכר לו בחפץ בכ"ד איסרין כשהיו כ"ד בדינר ואח"כ זול ושוים ל"ב איסרין בדינר שצריך ליתן לו ל"ב איסרין וא"כ במכר חפץ בכל כך איסרין ונפסלו האיסרין ה"ז כמו שהוזלו שצריך ליתן לו כמו שהיה שוה מעיקרא ועכשיו ראיתי למהרשד"ם שלמד מדברי התוס' דפרק הזהב שאם הלוה לחברו סך מה וירדו המטבעות שצריך לשלם כמו שהיו מעיקרא שוים ולפי דבריו העל' שאם הלוה לו אלפים חתיכות ומעיקרא היו שוים האלפים חתיכות עשרה דינרים ועכשיו הוזלו ואינם שוים רק שמנה צריך ליתן לו אלפים ות"ק חתיכות יע"ש וזהו נגד ממה שנראה מדברי התוס' בפרק הגוזל והטור וכד דייקינן בה אינו כן דהא בריש פרק הרבית אמרינן אי דאוזפיה מאה בק"ך אי בתר מעיקרא אזלת הרי נשך והרי תרבית ופירש רש"י ז"ל אי חשבת להני פרוטות כדמעיקרא הרי נשך והרי תרבית אי בתר השתא אזלת לא נשך איכא ולא תרבית דמעיקרא קיימי מאה בדנקא ולבסוף קיימי מאה ועשרים בדנקא וכתבו הרשב"א והר"ן ז"ל דהוי רבית דאורייתא ויש מי שכתב דהוי רבית דרבנן משמע דמדינא אינו חייב לשלם אלא מאה ואע"פ שהוזלו דאי מדינא חייב לשלם לו מאה ועשרים מה שהיה שוה מעיקרא א"כ אמאי תחשב רבית ואי משום שהתנה באיסור מה בכך סוף סוף דנקא יהיב ושוה דנקא שקיל אלא מוכח דכיון דאינו חייב לשלומי דנקא אלא מאה מה שנותן לו עשרים הוי רבית ומדברי התוס' בפרק הזהב אין ראי' דההיא איירי במוכר חפץ בכ"ד איסרין דסתמא כל המוכר בכ"ד איסרין כאומר בדינ' אני מוכר לך דכ"ד איסרין הוי דינר ולפיכך צריך ליתן לו דינר ואף ע"ג דאיכא למימר הדינרים הם שהוקרו ולפי סברת מהרשד"ם ז"ל אמאי לא מצי לפטור בטענת שהדינרים הם שהוקרו ואיסרין כדכויין שויין. אבל לעניות דעתי נראה דמה שכתבו התוספות ז"ל בפרק הגוזל במוכר פרגמטיא כל שלא פיר' שיתן לו מטבע נותן לו מטבע שנפסל איירי במוכר לו לזמן בהקפה והמעות נעשו עליו מלוה אבל במוכר שלא בהקפה אלא עד שיבא בני או עד שאמצא המפתח לא מצי ליתן לו מטבע שנפסל דאם כן נמצא זה נתאנה וכן נראה מדברי התוספות בפרק הזהב שכתבו דאיצטריך לאשמועינן שלא יאמר הדינרים הם שהוקרו והאיסרין כדקיימי קיימי משמע דבלא טעמא דכ"ד איסרין הם דינר אחד כל שהוזלו צריך ליתן כדהוו שוו מעיקרא אלא בשביל שלא הוזלו האיסרין אלא שהדינרים הם שהוקרו איצטריך לאשמועינן:

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה