אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות מלוה ולוה דיני רבית › סימן כג

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות מלוה ולוה דיני רבית · סימן כג

סימן כב

גרסינן בפרק הגוזל המלוה לחברו על המטבע והוסיפו עליו נותן לו ממטבע היוצא ופריך והא קא זיילי פירי ופירש רש"י ז"ל והא קא זיילי פירי וגבי מטבע זאת נמצא שמשתכר בתוספת וזה אינו דומה לראשונים והו' רבית עכ"ל משמע מפי' דהא דאסור היינו משום שהוסיפו עליו ואינו דומה לראשונים אבל אי לא הוסיפו על הראשונים אלא שהוא דומה בדומה אע"ג דזיילי פירי גבי הנהו חדתי שרי ולית ביה משום רבית. ולכאורה קשה דמאי שנא זה מסאה בסאה דאם רוקר' אסור משום לתא דרבית ובריש פרק א"נ ג"כ אמרו אי דאוזיף מאה במאה מעיקרא קיימי מאה בשתות ולבסוף קיימי מאה בחומשא אי בתר בסוף אזלת הרי נשך והרי תרבית ואע"ג דלא קי"ל הכי היינו לענין דלא להוי רבית מן התורה אבל מדרבנן מיהא אסור כמ"ש תלמידי הרשב"א ז"ל והביאו הב"י בסימן ק"ס ונראה לע"ד דשאני היכא דנשתנה המטבע דאע"ג דחזינן דזיילי בהו פיר' כל שהוא דומה לראשונים ה"ז מותר ואף על גב דחזינן דזיילי בהו פירי לאו משום דהוקרו המטבעות הוי אלא משום חריפותא דמטבע אוזולי מוזלי פירי בהו וכן נראה מדברי המרדכי וע"ש. ועוד נראה לע"ד דכל מטבע אין היוקר והזול תלוי בו וכי חזינן דזיילו בהו פירי השתא אמרינן דלאו משום דהוקרו המטבעות הוי אלא מחמת תרעא הוי שהוזלו הפירות זולא בהוסיפו על המטבע הוא דאיכא למיחש ולומר דמחמת שהוסיפו עליו הוא דקא מוזלי בהו השתא:

והשתא יש לחקור דבזמנינו זה אנו רואים שהחתיכות של כסף לפעמים שוות חמשה ושלשים בזוליטא ולפעמים שיות ארבעים בזוליטא וכ"כ כל שאר המטבעות ויש לשאול אם הלוה ראובן לשמעון ארבעים חתיכות בזמן שהי' הזוליט' בארבעים חתיכות ואח"כ בזמן הפרעון שוים החתיכות חמשה ושלשים בזוליט' אם יתן לו ארבעים חתיכות כמו שהלוה לו אם יש בו משום רבית ואם נאמר דאסור א"כ יהא אסור להלוות מעות במעות כמו שאסור סאה בסאה ומההיא שהבאתי דר"פ א"נ נראה שאסור וכמ"ש תלמידי הרשב"א יע"ש וכי תימא דההיא דריש פ' א"נ איירי במעות של נחשת דהוו פירא לגבי כספא ומשום הכי אסור משום דהוי סאה בסא' דאינהו נינהו דמוקרי וזיילי אבל מעות של כסף מאן נימא לן דהמעות הם שהיקרו ודילמא הזולוט' הוזל' זה אינו דהא כתבו התוס' שם בשם ריב"ן ז"ל דשמעתין איירי במעות של כסף שהם איסרין ונראה דס"ל דהזול תלוי בקטנים שהם האיסרין וראיתי בספר מלחמות להרמב"ן בריש פרק הזהב שכתב דמותר להלוות מעות במעות דמשום חריפותם לא מיחזי כרבית ולכאורה נראה דאע"ג דחזינן דאינהו נינהו דאוקרי וזייני אפילו הכי כיון דחריפי נינהו שם מטבע יש להם ולא גזרו בהו רבנן יע"ש. ולכאורה קשה עליו מההיא דפרק א"נ והיה

נ"ל דהרמב"ן לא ס"ל למ"ש תלמידי הרשב"א דאסור משום סאה בסאה דשאני מטבע במטבע דלא מיחזי כרבית והא דאוקיר וזיל היינו משום חריפותייהו:

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה