מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון
הלכות זכיה מהפקר · סימן י
מי שיש לו זכות באויר חצר חבירו ומכר אותו זכות לבעל החצר וקנו מידו אם מהני:
תשובה לכאורה נראה דאם מכרו לאחרים לא עשה ולא כלום כמבואר מדברי הרשב"א בתשו' החדשות סי' שפ"ד והביא' מרן הב"י בסי' רי"ד וכן נראה דס"ל להרמב"ן ז"ל הביא דבריו הטור בסי' הנז' ס"ח דלפ"ז יפה כתב הרמב"ן ז"ל דאם מכרו העלי' לאחר דאינו חוזר ובונה אותה הן אמת כי מדברי הרשב"א ז"ל נראה דמספקא לה מלתא יע"ש (א"ה עיין בתשו' הרשב"א שהביא הרב ב"י סי' רנ"ז סוף הסי' שנראה ממנה שיכול למוכר' לאחרים ולמורי הרב ז"ל ראיתי שרושם תשו' הרמב"ן ז"ל שהביא הב"י בסי' רי"ב ס"ד יע"ש). אמנם כשמכר או נתן אותו זכות לבעל השדה כנ"ד בהא ודאי אם קנו מידו מהני וכה"ג מצינו דמהני קנין כדכתב הרא"ש ז"ל בפרק המקבל גבי מצרן דזכות יש למצרן בשדה ואותו זכות הוא מוחל ומסתלק בקנין יע"ש והא התם דאינו מקנה לו מידי אלא שמסתלק מאותו זכות ואעפ"כ מהני וגבי בעל בנכסי אשתו שקנו מידו שסילק עצמו מנכסי' ראיתי להבפ"מ ז"ל בח"א סי' פ"ג דס"ל דכל שסילק עצמו מנכסי' ממילא זכתה היא דהרי כל הקרקע של האשה הוא אלא שתקנו חכמים שזכה הבעל וידו כידה וא"כ כי מסתלק בעל מאותו זכות ממילא נשאר לאשתו זהו ת"ד. הן אמת דלע"ד אין זה מוכרח שם דהא איכא למימר שכל האומר כן לאשתו כונתו הוא להקנות זכותיה לה באותו קנין וכל שקנו מידו בסתמא מגופא דקרקע קנו מידו ואם הקנין היה בא על הסילוק דהיינו שקנו מידו שמסתלק מנכסי' איכא למימר דלא מהני דכיון דסילוק ומחיל' לא מהני הקנין בכה"ג מה יתן ומה יוסיף וגבי שותף דלא מהני אפילו כשקנו מידו לס' התוס' ז"ל היינו משום שאינו מדבר עם חברו כנראה מדברי הרא"ש ז"ל, ומכאן נראה דסילוק לא הוי לשון הפקר דאי הוי לשון הפקר א"כ אפי' קנין לא בעי וכן יש להוכיח מסוגיא דס"פ מי שהי' נשוי והטור בסי' קי"א כתב דאם סילק שיעבודו צריך לקנות מידו יע"ש וגבי בעל בנכסי אשתו נ"ל דאפי' כי הפקיר כל נכסיו בפירוש עדיין לא נשאר לאשתו קנין שהיה לו לבעל בנכסיה ממילא וצריכה היא עכשיו להחזיק בנכסים ולזכות בהם וכי הדר זכתה היא בנכסים ממילא חוזר הבעל וזוכה בהם דיש לבעל זכות אפי' במה שזכתה מההפקר. ועוד נראה דאעיקרא אין בידו להפקיר נכסי אשתו ואפי' קנין פירות דאית ליה בגויה לא מצי יהיב לאחרים דבעינן רווח ביתא: