אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות זכיה מהפקר › סימן ח

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות זכיה מהפקר · סימן ח

סימן ז

אם אחר שהפקיר יכול לחזור בו:

תשובה לכאורה נראה דכל ששהה יותר מכדי דבור אינו יכול לחזור בו וכן נראה מדברי הר"ן ז"ל בס"פ אין בין המודר דהפקר משעה שהפקירו יצא מרשותו ואינו יכול לחזור בו והברייתא דקתני עד ג' ימים יכול לחזור בו היינו דוקא לענין מעשר ובהפקיר שדהו דמפני תקנת הרמאין אמרו חכמים דלא להוי הפקירו הפקר והא דמוכח בפרק אלו מציאות בעובדא דר' ישמעאל ב"ר יוסי דהוה מצי לחזור בו אחר שהפקירו ולומר לכ"ע אפקרינהו לדידך לא אפקרינהו איכא למימר דר' ישמעאל בשיטת אבוה קאי אבל לרבנן משע' שהפקירו אינו יכול לחזור בו ומ"ה שרי במודר הנא' להניחו על גבי הסלע וכן נראה קצת מדברי הרמב"ם בפ"ב מה' נדרים שכתב האי דינא גבי מפקיר את שדהו יע"ש. (א"ה אבל הרא"ש ז"ל בסוגיין דנדרים כתב דבכל הפקר דעלמא תקנו שיוכל לחזור בו תוך ג' כל זמן שלא זכה בו אחר וכן נראה דס"ל להתוס' ז"ל הביא דבריהם ר"ב ז"ל בחדושיו בפרק אלו מציאות בסוגיין הנז' יע"ש ולדבריהם ע"כ צ"ל דהא דשרי גבי מודר הנאה להניחו ע"ג הסלע משום דהעמידו דבריהם על דין תורה או דהוי במלתא דלא שכיח ובכמה דוכתי אמרינן דבמלתא דלא שכיח לא תקינו ביה רבנן ועיין בפרק שנים אוחזים דף י"ב ע"א בד"ה ויצא בפתח אחר ובנ"י שם דנראה כדברי רבינו):

ומ"מ תוך כדי דבור נראה פשוט דיכול לחזור בו אמנם מהר"ר בצלאל אשכנזי ז"ל בתשובותיו סי' ט"ו כתב דהמפקיר אסור לחזור בו ואפילו תוך כדי דבור יע"ש ולע"ד לא ידעתי מנ"ל הא והלא אפילו בנדרים עצמן חזרה תוך כדי דבור מהני ועיין בדברי הרמב"ם בפ' בתרא דנדרים ושמא חשיב ליה כדבר מצוה והלכך לכתחלה אסור להתחרט ממצוה שנדר ולפי זה הנודר לעשות צדקה אסור לחזור אפילו תוך כדי דבור ועדיין צריכה תלמוד ומ"מ נראה ודאי דאם חזר בו מהני בתוך כדי דבור וכן מוכח מהירושלמי הביאו בספר בני אהרן סי' כ"ב דגרסינן התם בירושלמי גבי פלוגתא דר' ורבנן באומר זה גיטך מהיום ולאחר מיתה ואף בהפקר האומר שדי מופקרת מעכשיו ולאחר ל' יום על דעת דרבי מופקרת ועל דעתהון דרבנן אינה מופקרת אף בהקדש כן כל עמא מודו אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט ע"כ והכי פי' דבהפקר דאפשר חזרה אמרי רבנן דאינה מופקרת שאי אפשר לומר שיהיה השדה מופקר לאחרים ופירותיו לבעלים וכיון שכן הרי ההפקר בטל אבל בהקדש דאי אפשר לומר חזרה הוי דחזרה לא מהני בהקדש ואפילו תוך כדי דבור דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט ההקדש קיים. ועל פי האמור לעיל יבא לכלל יישוב מה שכתב הרמב"ם ז"ל בהלכות נדרים פ"ב וז"ל ההפקר אע"פ שאינו נדר הרי הוא כמו נדר שאסור לחזור בו עכ"ל ויש לדקדק מאי אסור לחזור דקאמר הכי הוה ליה לומר אינו יכול לחזור בו דמשהפקירו יצא מרשותו וראיתי להסמ"ע שפירש דה"ק דאסור לחזור ולמחות בהבא לזכות בו יע"ש. ועוד נ"ל דה"ק דאסור לחזור ולמישקליה לנפשיה שלא בתורת זכיה מההפקר אלא כלוקח את שלו א"נ לפורעו את בעל חובו דליכא אלא איסור בלבד שאין אנו יכולים להוציאו מתחת ידו דהוי ממון שאין לו תובעים:

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה