מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון
הלכות זכיה ומתנה · סימן מא
כתב הרב מהריב"ל בח"ב סי' ל"ה על מי שנתן בהיותו בריא נכסיו למי שראוי ליורשו מהיום ולאחר מיתה ואחריו למי שאינו ראוי ליורשו אי אמרינן בזה ירושה אין לה הפסק והביא ראי' מההיא שכתב הרשב"א ז"ל דאפי' באומר אחריך מעכשו לפ' אמרינן ירושה אין לה הפסק דהא רב הונא סבר דכל האומר אחריך כאומר מעכשו וכו' וכתב הרב הא קמן דלא הורישו אלא הפירות לחוד ואפי' הכי חשבינן להו לפירות ירושה ואמרינן ירושה אין לה הפסק ה"ה נמי בנ"ד עכ"ד. וק"ל דהיאך פירש דבאומר אחריך לא הורישו אלא הפירות לחוד וז"א דבפרק יש נוחלין דף קל"ז פריך לר"ל דאמר קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי מההיא דנכסי לך ואחריך לפלו' וכו' מת ראשון קנה שני מת שני בחיי ראשון יחזרו ליורשי ראשון וא"א וכו' ליורשי נותן מבעי ליה אמ"ל כבר תרגמה ר' הושעיא בבבל אחריך שאני ופירש רשב"ם ז"ל דמשמע דגוף ופירות נתן לראשון ולפי סברת מהריב"ל ז"ל קשה לקצת הפוסקים והרשב"א בכלל דסברי דהאומר אחריך כאומר מעכשו דמי דהא הכא משמע דגם לראשון נתן גוף ופירות דהכי פירש ר' הושעיא והרב ב"י ז"ל הביא לשון הר"ן ז"ל שכתב דברי הרשב"א ז"ל וכתב ז"ל ונ"ל דהיינו דוקא למאן דאית ליה דאם מכר הראשון הוי אפי' באומר מעכשו הוא ואם אין לראשון אלא פירות היכי מצי מכר ועיין במהר"ם אלשיך סי' נ"ח שתפס בפשיטות דכמתנת בריא דיינין ליה: