מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון
הלכות זכיה ומתנה · סימן לז
מימי חורפו
בדין מתנה טמירתא. גרסינן בפרק חזקת הבתים דף מ"א ע"ב איכא דאמרי אמר רב יוסף וכו' כתבו התוספות ור"ח גריס וכו' ולפיכך מה שנהגו לכתוב בשטרות מתנה זו כתבוה בשוקא אינו אלא לשופרא דשטרי ע"כ. וק"ל דהרב הנמקי כתב הפך מזה וז"ל הלכך צריך לכתוב כתבוה בשוקא וכו' וכן אמר ר"ח דאהא סמכי רבנן ותקינו למיכתב מתנת פרהסיא ומפרשי בה והכי אמר לן מתנה דא כתבוה בשוקא וכו' וצ"ע וכתב הרמב"ם בפ"ה מה' זכיה וז"ל כל מתנה שאין כתוב בה ואמר לנא כתבוה בשוקא וכו' וכתב הרב המגיד שם אמר רב יוסף וכו' עד וכן פי' רש"י ור"ח דחיישי' ופסולה ומהרש"ח סי' מ' הביא בשם חכם אחד דקשה ע"ז שהרי מתנה סתמית דהוי כתבו דפסולה להר"מ כשרה לדעת ר"ח והרב הנז' השיב ז"ל ולדידי לק"מ דה"ה ז"ל דקדק בלשונו וכוונתו למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה. ותמהני עליו דבפירוש כתב ה"ה בסמוך ז"ל ובחי' הרשב"א וכתב ר"ח וכן המקנה מתנה בקנין צריך להזכיר כי מתנת פרהסיא מקנה ואם לא הזכיר ונתן סתמ' פסולה והא סמיכו רבנן ותקינו למיכתב מתנה פרהסיא וכו' והיינו כדברי הרב הנ"י ז"ל ולק"מ לה"ה ז"ל ואף שיש לידחק בדברים אלו כדי לזווגם עם דברי התוספות מ"מ האמת יורה דרכו:
וראיתי להרמב"ם ז"ל בפ"ט ז"ל מצוה מחמת מיתה אינו צריך לומר גלו את המתנה והם דברי ר' האיי גאון ז"ל והר"ם אלשיך סי' ס"ד כתב דדוקא במצוה מחמת מיתה הוא דאמרינן הכי אבל בש"מ בהדיא כתב הרמב"ם בפ"ה הנותן מתנה בין של בריא בין של ש"מ צריך שתהא גלויה וכו' ע"כ ונראה דחילוק זה חולקים עליו הפוסקים דלפי הטעם שכתב הרב בכ"מ דטעמא דמתנה טמירתא מפני שאינו נותן מדעתו ובש"מ ליכא למיחש להכי אי נמי שכשם שהיקל רש"י במסוכן האומר כתבו גט לאשתו שיכתבו ויתנו ה"נ לענין מתנתו ולפי טעמים אלו אין לחלק בין ש"מ למצוה מ"מ והרב בשה"ג בפרקין כתב סברת הגאון בש"מ סתם וע' בל"מ פ"ה ובמהרש"ח סי' הנז'.: