אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות זכיה ומתנה › סימן כא

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות זכיה ומתנה · סימן כא

סימן כ

ולענין נותן מתנה ע"מ שתתן לי ק"ק זוז ונתנם לו בע"כ צריך למידע אי נתינה בע"כ שמה נתינה אי לא. ראיתי להר"ן ז"ל בפרק מי שאחזו שכתב וז"ל ונמצאת למד שהאומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שאתן לך ק"ק זוז ונתנם לה בע"כ מקודשת וכן לענין דיני ממונות וכו' ואחרים אומרים שהדבר ספק בהני לישני הלכתא כמאן ולפיכך בגיטין וקידושין הרי היא ספק מגורשת וספק מקודשת ובדיני ממונות במטלטלין לא מפקינן מיד מקבל ובקרקעות הרי הן בחזקת בעלים הראשונים ע"כ, וצריך להבין דנראה דע"כ לא אמרו נתינה בע"כ לא שמה נתינ' אלא בגיטין דוקא ומטעמא דלצעורא קא מכוין. אבל בעלמא דלהרוחא קא מכוין כל שזה רוצה ליתן אע"פ שזה אינו רוצה לקבל ה"ז פטור והא דיליף לה מבתי ערי חומה היינו משום דהתם נתינה ודאי בעי דבלא דמים אינה נגאלת והכי קא יליף כי היכי דהתם נתינה בע"כ שמה נתינה ה"נ גבי גיטין ואי לא שמה נתינה ה"ה גבי גט משום דבעינן נתינה ממש אבל בעלמא כל המתנה ע"מ שתתני לי לא בעינן נתינה ממש אלא כל שזה רוצה ליתן ולקיים תנאו סגי וכן נראה מדברי הר"מ הנרבוני שהביא הטור בא"ה סי' ל"ח ובירושלמי פ' מי שאחזו גבי אבדה איצטליתו אוקמוה בנאבד בפשיעה אבל נאבד באונס אין העכבה ממנה וכי התנה ע"מ שתתן לי איצטלתי ר"ל ע"מ שלא תעכב ומאן דפליג שם ה"ד בגט וכטעמא דאמרן. ומנא אמינא לה מההיא דכאומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שאתן לך ק"ק זוז דאיפליגי בה ר"י ורב הונא דר' הונא אמר והוא יתן מקיים תנאה ואזיל ור"י לכשיתן ואמרו עלה מאי בינייהו שפשט' ידה וקבלה קדושין מאחר לר' הונא לא הוו קידושין משום דתנאה הוי ואם איתא דבעלמא נתינה בע"כ לא שמה נתינה כי נמי הוי תנאה הא יכולה היא לחזור בה ולומר אי אפשי לקבל וכי פשטה ידה וקיבלה קדושין מאחר ה"ז חזרה בה. וכ"ת כיון דנתרצית אח"כ וקיבלה חלו הקידושין למפרע דכל תנאי שהוא תלוי במעשה כל זמן שיתקיים הרי זו מקודשת ואע"פ שהוא צווח תחילה ואמר איני רוצה אבל אה"נ דאם היא לא תתרצה לקבל כיון דבנתינה בע"כ לא שמה נתינה לא תהיה מקודשת. זה אינו דבפ"ק דקדושין דף ח' ע"א אמרו משמיה דר"א האומר לאשה הרי את מקודשת לי במנה ונתן לה דינר הרי זו מקודשת וישלים כיון דאמר לה במנ' ויהיב לה דינר כמאן דא"ל ע"מ דמי ואמר רב הונא כל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי ופריך עלה מהברייתא דתניא התקדשי לי במנה והיה מונה והולך ורצה אחד מהם לחזור הרשות בידו ואם איתא מאי קושיא נהי דהרשות בידה לחזור כל כמה דלא קיבלה דנתינה בע"כ לא שמה נתינה מ"מ כל שנתרצית היא וקבלה הרי זו מקודשת למפרע:

איברא דראיתי להר"ן בפ"ג דשבועות שחילק בין היכא דהתנה המקבל להיכא שהתנה הנותן דבהתנה המקבל הוא דאמרינן דנתינה בע"כ לא שמה נתינה ולפ"ז איכא לדחויי דהכא הנותן התנה ונתינה בע"כ שמה נתינה אבל על כל זה קשה דנמצא דברי הר"ן סותרי' אלו את אלו שהוא כתב בפ' מי שאחזו דהאומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שאתן לך ק"ק זוז דהוי זה ספק אי נתינה בע"כ שמה נתינה אי לא. ואין צריך לומר לאותו תירוץ שכתב בפ"ג דשבועות דלא אמרו לא שמה נתינה אלא בגטין וכמ"ש לעיל משום דלצעורה קא מכוין וכן נראה לי עיקר דבעלמא אע"פ שהתנה המקבל כל שזה רוצה ליתן הרי נתקיים התנאי ואע"פ שזה אינו רוצה לקבל וכי תימא א"כ במתני' דנדרים דהאומר קונם וכו' אם אי אתה נותן לי כור א' יכול לומר הריני כאלו התקבלתי. ואמאי בעי למימר הריני כאלו התקבלתי כיון שרוצה לתת לו סגי כבר הקשו לה בירושלמי ואמרו דמתני' איירי בדלא בעי למיתן ליה ומש"ה צריך לומר הריני כאלו התקבלתי וראיתי להתוס' אמתני' דרשב"ג אומר כל עכבה שאינ' ממנה ה"ז גט שהקשה הר"ר אלחנן ז"ל א"כ אמאי אמר רבא לעיל דנתינה בע"כ לא שמה נתינה ועוד מ"ש מת הבן ממחולין לך דבעי למימר דאפי' לרשב"ג אינה מגורשת ותירצו דכל שאין הדבר תלוי בידו כי מתני' הוא דקאמר רשב"ג דלהרוחה התנה אבל בע"מ שתתני לי שהדבר תלוי בידו לקבלה דעתו הי' מתחלה לקבלם ובדוקא התנה ולבסוף כשאינו רוצה לקבלם לא נתקיים תנאו וכ"כ הרשב"א ז"ל. ומתוך דבריו ניכר דרשב"ג ג"כ אית ליה לטעמא דלצעורה ומיהו היינו דוקא בדבר שתלוי בידו וכדאמרן אבל בדבר שאינו תלוי בידו ס"ל לרשב"ג דאפי' בגיטין לאו דוקא התנה ולפי זה יראה דבמתנה כיון דלא שייך לומר לצעורא קא מכיון כל שזה רוצה ליתן נתקיים התנאי וע' בחי' הרשב"א בפ' מי שאחזו לדף ע"ד אבל מתשובות הרשב"א שהביא מרן הבית יוסף סי' ר"ז נראה דגבי תנאים דעלמא מספקא לן אי נתינה בעל כרחו שמה נתינה וצריך לומר דלא אמרינן לרוחא התנה ולא איצטריך אלא היכא דאין הדבר תלוי בידו אבל בעל מנת שתתני לי מתחלה דעתו היה לקבלם וכל שלא קבלם לא נתקיים התנאי ואע"ג דלא לצעורא נתכוין:

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה