מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון
הלכות זכיה ומתנה · סימן יד
מי שנתן לחברו מתנה ע"מ שלא יעשה דבר פלו' ואח"כ נתרצו ביניהם שיעשה אותו דבר שהתנ' שלא לעשותו אה מחילתו מחילה לענין שתהא המתנה קיימת למפרע:
תשובה בהא מילתא פליגי בה הרמב"ם ז"ל עם הרשב"א דהר"מ ז"ל כתב בפ"ז מה' אישות שהמקדש ע"ת ואחר כך כנס סתם או בעל צריכה גט אע"פ דלא נתקיים התנאי דשמא ביטל התנאי ויליף לה מדאמרינן בכתובו' בפרק המדיר לא תימא טעמי' דרב כיון שכנס' סתם אחולי אחלי' לתנאי' משמע דאם מחל התנאי נתקיימו הקידושין למפרע אבל הרשב"א ז"ל חולק ואומר דדוקא בתנאים של ממון הוא שיכול למחול מטעם הריני כאילו התקבלתי וכאילו נתקיים התנאי דמי אבל בתנאים כאלו שהם בשב ואל תעשה לא שייך לומר בהם הריני כאילו התקבלתי והר"ן כתב שאין לחלק בהכי אלא כל שעיקר התנאי היה להנאתו אין דעתו שיתקיים אלא אם הוא מקפיד אבל כל שאינו מקפיד שיהא המעשה קיים וחזר הר"ן והקשה ע"ד הרמב"ם ממתני' דע"מ שאני כהן ונמצא לוי דקתני שם אע"פ שאמרה בלבי היה להתקדש לו אעפ"כ אינה מקודשת וכו' ולע"ד נראה דלא דמי דחילוק יש בין מתנה ע"מ שאין עליך נדרים או עלי למתנה ע"מ שאני כהן דהאומר ע"מ שאין עליך נדרים דעתו הוא אם יקפיד בנדרים כיון דאיכא נדרים דקפיד ואיכא דלא קפיד והרי הוא תלוי עד שידע ויקפיד וכמ"ש התוס' בדף ע"ד מה שאין כן באומר על מנת שאני כהן דליכא למימר הכי כל שהקפידו השתא ונמצא שקר נתבטלו הקדושין מיד ולסברת הרשב"א איכא לאקשויי בה לכאורה דאפי' לפי מ"ש דבתנאי שהוא בשב ואל תעשה לא מהני מחילה משום דלא שייך לומר הריני כאלו התקבלתי מכל מקום ביטול התנאי אמאי לא יועיל דהא אפילו לגבי גט דמחיל' לא מהני משום דלצעורה מכוין ביטול התנאי מיהא מועיל וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ח מה' גירושין וכ"כ הרשב"א ג"כ בחי' בפרק מי שאחזו דאם חזר וא"ל ליהוי גיט' בלא שום תנאי מגורשת. ונראה דהתם הא דמהני הביטול היינו באומר לה ליהוי גיטא בלי שום תנאי דבל' זה מתגרשת מהשתא מכאן ולהבא דהוי כאלו נטלתו ממנה וחזר וא"ל ליהוי גיטא וכן נראה מדברי הרשב"א שם. אבל מדברי הרא"ש בתשו' כלל מ"ו יראה שהבין דברי הר"מ ז"ל כפשטן דמ"ש עד שיבטל התנאי היינו לומר שיבטל לחוד ואצ"ל השתא ליהוי גיטא אלא כיון שביטל התנאי נתקיים הגט למפרע וה"ט שיש חילוק בין אומר לה מחולין לך דלא מהני משום דלשון זה משמע שרוצה בתנאי אלא שמוחל לה ומחיל' לא מהניא בגט כיון דלצעורה קא מכוין אבל כשרוצה לבטל התנאי מעיקרא אפי' גבי גט מועיל דאתי דיבור ומבטל דיבור כמ"ש הרא"ש: