מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון
הלכות זכיה ומתנה · סימן יג
ולענין הנותן מתנה לבתו וא"ל הרי המעות נתונים ליך ע"מ שאין לבעליך רשות בהם אלא מה שאת נותנת לתוך פיך דאז מהני התנאי אליבא דכ"ע ואפי' אליבא דר"מ דאמר אין קנין לאשה בלא בעלה הכא מודה משום דהיא גופה לא קנתה לנכסים אלא בשעה שנותנת לתוך פיה ואין הבעל יכול ליהנות מאלו הנכסים וגזל הוא בידו דהיא גופה לא קנתה אותם עד שיתן לתוך פיה וכמו כן אי א"ל ע"מ שתלבשי בהם אין בידה לשנותם לדבר אחר דא"כ הוי גזל בידה והוי כאומר לעני שיקח בו חלוק ואע"ג דלא קי"ל כר"מ בההיא דכל המעביר ע"ד ב"ה נקרא גזלן היינו דוקא כשלא התנה בלשון תנאי אבל כל שא"ל ע"מ תנאי גמור הוי ואינה יכולה לשנות וכ"ש באומר לה ע"מ שתתן לתוך פיך שלא קנתה אותם קודם שיתן לתוך פיה ועדין ברשות אבי' קיימי ולפי זה יצא לנו דאם מתה הבת אין הבעל יורש' וכ"כ ה"ב התרומות וכ"ז אליבא דרב דאין התנאי מהני עד שיאמר לה מה שאת נושאת ונותנת לתוך פיך והשתא יש לתמוה על הרא"ש דהוא פסק דאין קנין לאשה בלא בעלה וצריך שיאמר לה הנותן ע"מ מה שאת נושאת ונותנת לתוך פיך ואילו בפרק חזקת כתב דאם מתה בעלה יורשה יע"ש אבל אליבא דשמואל דס"ל דיש קניין לאשה בלא בעלה וכל שהתנה ע"מ שאין לבעליך רשות בהם קנאתם היא בלא רשות בעל יכול בעל ליהנות ממנה אח"כ מדעת אשתו דמשל אשתו הוא נהנה וכמו כן נראה דאם מתה ירשנה דלדידה קא ירית וזהו דעת רשב"ם והרמב"ן ז"ל. (א"ה כן מצאתי ונ"ל שכונת רבינו ז"ל ממ"ש רשב"ם ז"ל בפרק חזקת דף נ"א ע"ב ז"ל יחזיר לבעלה שאפי' אם נותן לה ממון ע"מ שאין לבעלה רשות בה מכיון שמתה יורשה דממה נפשך עכשיו הרי היא של בעלה עכ"ל וכן כתב הרא"ש שם יע"ש ולא הבנתי אמאי לא תמה על רשב"ם ג"כ דלפי דבריו אמאי יחזיר לבעלה דאפשר דאבי' נתנו לה ע"מ שאין לבעליך רשות בהם אלא מה שאת נותנת לתוך פיך דכה"ג ליכא מאן דפליג דלא קנתה היא גופא עד שתתן לתוך פיה ולע"ד נראה דלא קשיא דאם נאמר כן הוא הפך החזקה דחזקה כל מה שהיא תחת ידה הוא שלה ולא הרגישו ז"ל אלא דאפשר דנתנו לה ע"מ שאין לבעלה רשות בהם דאם אמרי' הכי לא הוי היפך חזקה זו וע"ז אמרו דאפ"ה כשמתה הוא לבעלה):