מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון
הלכות זכיה ומתנה · סימן יב
ובנותן מתנה לאשה ע"מ שאין לבעלה רשות בה הא מילתא במחלוקת שנוייה דאיכא מאן דס"ל דתנאו קיים דהילכתא כשמואל בדיני כ"כ הנגיד בשם רב עמרם גאון ולזה הסכימו הרמ"ה והרמב"ן והריטב"א והריב"ש בסי' רט"ו כתב שכן עיקר וכן הוא סברת תוספות רי"ד שם בקידושין והמבואר מדבריהם הוא דהגם דבסתמא יד אשה כיד בעלה מיהו כל שהתנה הנותן ע"מ שאין לבעלה רשות בה תנאו קיים דתנאי ממון הוא וזכתה האשה בלא בעלה וסוגיין בעלמא הכי אזלא דבפ' בן סורר ומורה מוקי לההיא דאינו חייב עד שיגנוב מאביו ואמו דמיירי כשנתנו לה מתנה ע"מ שאין לבעלה רשות בה דלפי סברת רב דס"ל דאין יד לאשה בלא בעלה עד שיאמר לה מה שתלבשי או מה שאת נושאת ונותנת לתוך פיך כיון דאין אשה זוכה בהם עד שתתן לתוך פיה א"כ כי גנב זה ואכל אישתכח דלאו זכתה בהם אמו מעיקרא. וראיתי להר"ן בפ"ק דקידושין שכן הוא דעת הרי"ף ז"ל ולפי' זה יראה דאפילו בנותן לבתו יורשת מתנה ע"מ שאין לבעלה רשות בה זכתה האשה בהם זכיה גמורה בלא רשות בעלה וכ"נ מדברי הריב"ש ז"ל. (א"ה לא הבנתי זה ועיין בטור ח"מ סי' קי"א ס"ה גבי ראובן שנתן קרקע לבנו והתנה כו' ולא היה לו בן אחר כו' ועיין בחי' הריטב"א לקדושין לדף כ"ג ובתשו' החדשות להרשב"א סי' ק"מ דס"ל דע"מ זה לא הוי כשאר תנאי דעלמא אלא סילוק רשות הבעל דלפ"ז אפשר שכתב רבינו ז"ל כן:
והגם דרבים חולקים על זה וסברי דהלכה כרב דאין יד לאשה בלא בעלה ואין התנאי מועיל עד שיאמר לה מה שאת נושאת ונותנת לתוך פיך שהאשה עצמה לא זכתה בהם לגמרי אלא לאותו דבר ולפי דבריהם בבת יורשה לא יועיל התנאי לאחר מיתת אבי' וכמ"ש הרשב"א בתשובות המיוחסות סי' ק"ו מ"מ כיון דהוי הדבר מחלוקת אין הבעל יכול להוציא מיד האשה מכיון דאין לבעל זכות בנכסי אשתו כי אם לפירות והגוף הוא שלה והיא גופיה מתקנתא ולא אתי ספק תקנה דפירות ומוציא מיד האשה דאיהי ודאית והוא ספק: