מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון
הלכות גזילה · סימן ל
כתב הר"מ ז"ל בפ"ד מהלכות גזילה הי' שם לקיטו או שכירו אינן נשבעים ונוטלים וכו' וכתב ה"ה בעיא דלא אפשיטא ולפיכך אם תפס הנגזל מוציאין מידו לפי שכל זה הוא מן התקנה ובמה שלא התקינו בפירוש אפי' תפס מוציאין מידו ע"כ וק"ל דבפ"ח מה' חובל דין ז' כתב מי שיש עליו עדים שמסר ממון חבירו ולא ידעו כמה הפסידו אם תפס הנמסר אין מוציאין מידו וכו' והא התם בעיא דלא איפשטא אי עשו תקנת נגזל במסור ואפ"ה אם תפס אין מוציאין מידו וראיתי לה"ב פ"מ סי' נ"ד שהקשה על ר"י דכתב גבי בת יבמה שסלקה בתיקו אי תקינו לה מזונות ואפ"ה כתב ר"י שאם תפסו בנות שאין מוציאי' מידם ותי' דשאני התם דתלמודא מסתפק בה יע"ש ותמהני עליו דהא שכירו ולקיטו ג"כ תלמודא גופא מסתפק בה ולע"ד נראה ליישב כ"ז דהא דאמרי' דספק תקנה מוציאין מידו היינו היכא דהתקינו ופירשו התקנה כגון גבי נגזל דהתקינו דהנגזל יהי' נאמן והספק הוא אם שכירו ולקיטו היא בכלל התקנה אי לא אז ודאי אמרינן כיון שלא פי' אין לך בו אלא חידושו אבל כשהספק הוא אי אעיקרא דדינא או עשו תקנה כגון מסור ובת יבמה דהספק הוא' אי עשו תקנה או לא אז לא שייך לומר אין לך בו אלא חידושו והוי ככל ספק דעלמא ועיין במהרי"ט סי' י"ב בגנב מפורסם אי עשו בו ת"ה אי לא דלא אתי עלה מספק תקנה: